החופש לנוע עם הידיעה

כפי שנגלה לשליח האלוהים
מרשל ויאן סאמרס
ב -3 ביוני 2008
בבולדר, קולורדו

אודות הטקסט

הטקסט שאתם קוראים הוא שכתוב הקול המקורי של הוועידה השמיימית כפי שהיא דיברה דרך השליח מרשל ויאן סאמרס

כאן, המסר המקורי מאלוהים, אשר קיים מעבר למילים, תורגם לשפה והבנה אנושית על ידי הוועידה השמיימית אשר משגיחה על העולם. לאחר מכן הוועידה מעבירה את המסר מאלוהים דרך השליח, אשר בעקבות כך משוכתבת ומוצעת לכם ולכולם.

בתהליך מיוחד זה, הקול של ההתגלות מדבר מחדש. המילה הכתובה והקול המקורי נמצאים בעולם. מי יתן ותהיו ממקבלי המתנה של ההתגלות ושתהיו פתוחים לקבל את ייחודו של המסר עבורכם ועבור חייכם



הערה לקורא:
תרגום זה נמסר לאגודה על ידי תלמיד של המסר החדש אשר התנדב לתרגם את הטקסט המקורי באנגלית. אנחנו מאפשרים גישה לתרגום בצורתו הראשונית כדי שתהיה לאנשים ההזדמנות לחוות חלק מהמסר החדש בשפתם.

יש כיום מספר גדל והולך של אנשים בעולם שחשים כי מגיע שינוי גדול, ויותר מכך הם החלו להיענות למסרים מהידיעה, ככל שהתבונה העמוקה יותר בתוכם אומרת להם לעשות דברים מסוימים, לבצע התאמות או שינויים מסוימים בחייהם ולנקוט בצורות פעולה מסוימות.

עם זאת כל כך הרבה מאותם אנשים לא הצליחו להיענות. הם חשים את האזהרה המצויה במסר או אולי הם רואים את הסימנים, אך הם לא מונעים לפעול. הם מכירים בצורך. הם מכירים בסכנה אפשרית. אבל הם לא מגיבים. הם לא נקטו כל פעולה בעניין.

זה מייצג שתי בעיות. הראשונה היא שהידיעה עדיין לא חזקה מספיק בתוך הפרט כדי להניע אותם. הידיעה למעשה חזקה מספיק, אך אין להם קשר מספיק חזק אליה כדי לחוש את הדחיפות והתנועה בתוכם. זה כמו קול רחוק או דימוי חולף או רגש חולף, כאילו הידיעה מדברת אליהם, אבל מרחוק, דרך קיר גדול ועבה. הידיעה רבת עוצמה בתוכם, אך הם עדיין אינם מסוגלים להיענות אליה.

אז חוסר היכולת להיענות, או מה שניתן לכנות 'אי-היכולת האחראית להיענות' הזו, היא בעיה מהותית. לכן בלמידה של המדרגות לידיעה, ישנו תהליך של בניית גשר מהמחשבה החושבת שלכם – מהאינטלקט שלכם – שנבנתה באמצעות כל כך הרבה התניה חברתית וניסיון עבר, אל עבר החשיבה העמוקה יותר של הידיעה שאלוהים יצר , שהיא מעבר להישג ידה של ההתניה החברתית, ושאותה אי אפשר לתמרן או לשנות על ידי שום כוח ארצי או עולמי אחר.

בניית גשר זה חשובה מאוד מכיוון שאנשים רבים יראו את הסימנים, ירגישו את הסימנים בתוכם, יראו את הסימנים בעולם, אך ללא היענות מצידם. הם עשויים לנענע את ראשיהם ולומר, "אה, ובכן, זה מדאיג." הם עשויים לומר לחבריהם, "אה, הייתה לי מחשבה שהדאיגה אותי היום," או "אני רואה משהו קורה בעולם, וזה יכול להיות קשה מאוד." הם נענים, אך לא ברמת הפעולה. סימנים אלה מעוררים דאגה. הם מעוררים חשד. הם התרעה בשביל היחיד, אך היחיד עדיין לא יכול להיענות באמת.

אז בזמן שמזהים את הסימנים האלה, האדם פשוט ממשיך לעשות את מה שהוא עושה תמיד, וממשיך את חיי היומיום שלו כאילו שום דבר לא קרה. כן, יש חשש הולך וגובר. כן, הם חשים שמתקרבים שינויים גדולים וקושי רב. כן, הם עשויים להיות מודעים לאזורים ספציפיים מסוימים שבהם כבר נוצרים קשיים. אבל הם לא נענים בצורה שתניע ותשנה את חייהם.

סימנים לא ניתנים לכם רק לצורך ההאדרה שלכם, רק בשביל הבידור שלכם, רק כדי לעורר אזעקה או דאגה. הם ניתנים כדי להנחות אתכם ובמקרים רבים להניע אתכם לסוגים מסוימים של פעולה. אבל אתם חייבים לחוש את המסרים האלה. הם לא יכולים להיות תמונות קטנות רחוקות או רגשות חולפים או מחשבות חולפות. עליכם לעסוק בהם עם עוצמה גדולה יותר על מנת לקבל את ההוראה שהם מכילים.

העולם עצמו יגיד לכם מה מגיע אם תדעו לקרוא אותו ולהבחין בסימניו ובמסרים שלו. אתם עושים זאת בלי להשליך את המחשבות שלכם או את האשליות או הפחדים שלכם על כך. אתם פשוט צופים ואתם מקשיבים, וחלקים חלקים, התמונה מתבהרת. אך כדי לקבל את בהירות המחשבה הזו, עליכם להתבונן מבלי להגיע למסקנות, מבלי לנסות לקשור דברים יחד, מבלי לנסות להפוך את הדברים לפשוטים ומובנים. במקום זאת, כמו לבנות פאזל, אתם מאפשרים לחתיכות להופיע ולהשתלב יחד.

זה נקרא לראות. רוב האנשים לא רואים כי הם לא מסתכלים עם הדגש הזה. חסרי סבלנות, הם רוצים מסקנות. הם רוצים פתרונות. הם רוצים תשובות. הם רוצים להבין את זה עכשיו. הם רוצים שהתמונה תהיה ברורה כרגע – ניכרת ומובנת. הם לא ממתינים בסבלנות ומצפים שהסימנים יגידו להם, מה שמאפשר לתמונה להתבהר, ללא התערבותם. זה נקרא לראות.

כך גם בשמיעה. אתם שומעים דברים מסוימים, אבל במקום להסיק מסקנות או שהדברים האלה יחזקו את ההנחות והאמונות הנוכחיות שלכם, אתם נותנים להם פשוט להשתהות במוחכם – להיבנות. תנו להם ללמד אתכם במקום לנסות להשתמש בהם כדי לבצר את הרעיונות או העמדות שלכם.

כל זה דורש ענווה, כמובן, והנכונות והמחויבות להניח בצד הנחות, דעות קדומות, רעיונות מוקדמים וכו'. כדי לראות ולשמוע באמת, אתם חייבים להיות בגישה הזו. אבל אתם חייבים להסתכל ברצינות, ואתם חייבים להקשיב ברצינות. אתם חייבים להתחייב לראות ולשמוע. לא עיסוק מזדמן שאתם עושים מדי פעם. לא משהו שאתם עושים מעת לעת, רק לחטוף מבט או להקשיב לרגע. אלא מה שבעלי החיים עושים. הם תמיד מסתכלים ומקשיבים, כי יש סכנה, והם מצוידים להגיב אליה, או שהם לא היו יכולים לשרוד.

עבור כל האנושות עכשיו יש סכנה הולכת וגוברת, והטבע צייד אתכם להגיב אליה, ואתם צריכים להגיב אליה כדי לשרוד. ובכל זאת אנשים לא מסתכלים ולא מקשיבים. הם מתעסקים בענייניהם מבלי להביט מעבר לאופק, בלי להקשיב לסימני העולם. ואם הם שומעים משהו, הם יבטלו אותו, או ידונו בו עם חבריהם, או ישתמשו בו כדי לחזק איזשהו יחס או שיקול דעת שיש להם כלפי מישהו אחר, והמסר יבוזבז עליהם. הם לא יוכלו לקבל את ההוראה, שתתן להם התרעה למשהו שעליהם לעשות.

אם אנשים רואים ושומעים, אבל לא נוקטים בפעולה, אז הם לא באמת ראו. הם לא ממש שמעו. זה לא עבר את האינטלקט כדי להגיע עמוק יותר בתוכם. הם לא באמת נענים ומגיבים, ולכן הם לא באמת אחראים ועם יכולת תגובה.

כדי להתכונן לנחשולים הגדולים של תמורה, תצטרכו לנקוט בפעולות רבות. חלקם ייראו כרגע מאוד לא הגיוניות. לא תוכלו להצדיק אותם או להסבירם לאחרים. אבל אתם חייבים לקחת אותם בכל מקרה כי הידיעה בתוככם, התבונה העמוקה יותר בתוככם, דוחקת בכם. אתם יכולים להיענות לזה אם הקשר שלכם לידיעה הולך ומתחזק. עכשיו זה כבר לא נשאר איזה קול קטן או תמונה חולפת או רגע קצר של הכרה. זה עכשיו משהו שמתגלה בתוככם כאמונה עמוקה יותר, כדאגה קבועה או צורך קבוע. אתם כבר לא יכולים להתעלם מזה, להכחיש את זה או להדחיק אותו כל כך בקלות, כי זה עכשיו מתחרה על תשומת הלב שלכם.

כדי להתחיל, עליכם ללמוד להיות דוממים ומתבוננים – להתבונן בלי לשפוט, להתבונן בלי להגיע למסקנות, אלא לחפש סימנים. הסימנים לא נמצאים בכל מקום, אבל הם מספיק בשפע כך שאם אתם מתבוננים ונותנים לעצמכם להתבונן כשאתם עוברים את היום יום, אז תתחילו לראות דברים והם יבלטו מכל השאר. הם יבלטו. הם ירשימו אתכם יותר מאשר רק סוגים רגילים של דברים מרתקים או דברים מטרידים שאתה עלולים לשמוע עליהם או לקרוא עליהם. הם ירשימו אתכם ברמה עמוקה יותר. שימו לב. כיתבו אותם. ערכו אותם עם תאריך ושעה ומקום כדי שתוכלו להתחיל לקרב את חלקי הפאזל.

אתם צריכים להתבונן יותר ולחשוב פחות, להקשיב יותר ולדבר פחות, להתבונן באחרים ללא גינוי או שיפוט, להניח בצד את הרגלי השיפוט וההערכה שלכם כדי להקשיב. זכרו, הציפורים באוויר ובעלי החיים בשטח תמיד מקשיבים ומתבוננים. הם חייבים לשים לב.

האנושות, אשר כל כך הרבה זמן הייתה מעורבת בפינוקים הגדולים שלה, בסכסוכים הגדולים שלה, באובססיות הגדולות ובהתמכרויות שלה חייבת כעת להקשיב ולהתבונן ולשים לב מבלי לנסות להתבצר באופן כוזב ומבלי לנסות להטיל קדרות ופחד על הכל. עכשיו הגיע הזמן להקשיב, לשים לב. זה דבר מוזר שהיצור שהוא הכי תבוני בעולם, האדם, מתפקד ופועל בצורה הכי פחות תבונית.

לכן, אלוהים חייב לתת אזהרה גדולה. ואת האזהרה יש לתת בחמלה, אך בבהירות ובעוצמה מכיוון שאנשים נוהגים לא להתבונן ולא להקשיב ולא לשים לב. הם לא יודעים להבחין בסימני העולם או בסימנים הבאים מתוך הידיעה אשר בתוכם. והם אינם קרובים מספיק לידיעה בתוכם כדי לחוש את תנועת הידיעה בתוכם – ידיעה המניעה אותם לעשות משהו, לנקוט בפעולה או לשנות את פעילותם באופן ספציפי כלשהו.

אנשים חושבים שכדי להתכונן לקשיים, אתם פשוט מתבצרים מבחוץ. אתם מציידים את הבית שלכם באוכל, או פשוט מנסים לנקוט עמדה הגנתית יותר. או שבמקרים קיצוניים אתם מתנהגים כאילו אתם נמצאים על סף מלחמה ואתם מסיגים את עצמכם לאיזשהו מקום רחוק לאזור ספר מרוחק, אתם מתחמשים, ואתם מסתכלים על הכל בפחד.

אבל זו טיפשות, כי ההכנה הפנימית חשובה יותר מההכנה החיצונית. כי אתם עדיין לא יודעים למה אתם מתכוננים. אתם לא יכולים לדעת איך הדברים יתפתחו. ומכיוון שבסופו של דבר אתם כאן כדי לשרת את האנושות במקום לברוח מהאנושות, אתם באמת לא עוסקים באמת של החיים שלכם אם אתם פשוט מנסים לבצר לעצמכם מקום בטוח. וכל ביטחון שלא תבנו לעצמכם עדיין יהיה חסר ביטחון מול הנחשולים הגדולים של תמורה.

אתם לא יכולים לברוח ולהסתתר מתחת לאיזה סלע. אתם תצטרכו שאחרים יעזרו לכם. תצטרכו לשתף את הכישרונות שלכם ואת הכישורים שלכם. תזדקקו לכישרונות ולמיומנויות של אחרים. תצטרכו מערכות יחסים משמעותיות, או שלא תצליחו. לברוח למיקום מרוחק כלשהו הוא טיפשי ביותר ומסוכן ביותר.

לכן ההכנה הפנימית חיונית. אם אינכם יודעים לקרוא את סימני העולם, לא תדעו מה לעשות בנסיבות משתנות. תפעלו מתוך פחד או תוקפנות, או שתבטחו בדברים שלא כדאי לכם לסמוך עליהם, או שאתם תתמסרו לאחרים שרק יובילו אתכם לסכנה גדולה יותר, או תתמסרו לשכנוע פוליטי שלכשעצמו מהווה סכנה. אם אינכם יכולים לראות ולא יכולים לדעת, לא תדעו מה לעשות, ותלכו בעקבות אחרים שטוענים שהם יודעים מה לעשות, אך ברוב המקרים יובילו אתכם לסכנה גדולה יותר.

אלוהים נתן לכם תשובה. אך עליכם להכיר את התשובה, לחיות עם התשובה וליישם את התשובה מבלי לשנות אותה, מבלי להכחיש אותה, מבלי לנסות לאחד אותה עם דברים אחרים. עליכם לחיות עם זה בענווה ובסבלנות, אך גם עם מחויבות והתמדה.

אם אתם מתבצרים וזה כל מה שאתם עושים מבחוץ, אחרים יבואו לקחת את מה שיש לכם. אם אתם רק אוגרים מזון ומצרכים אחרים וזה כל מה שאתם עושים, אז אחרים יבואו לקחת את מה שיש לכם. אין לאן לברוח ולהסתתר, אתם מבינים. וכשתגיעו סוף סוף להבנה הזאת, תזהו שאין לכם תשובה, ואולי אז ורק אז תפנו לידיעה. אתם תתפללו לאלוהים להדרכה. תתפללו לאלוהים לעזרה. אתם תתפללו לאלוהים לגאולה. ואולי יהיה לכם את הפתיחות להבין שללא וודאות פנימית אמיתית, הוודאות שהידיעה יכולה לספק, אין לכם כל יתרון. אין לכם ביטחון. אין לכם שום בהירות ושום כיוון בטוח.

יכולת זו לראות, לדעת ולהרגיש את תנועת הידיעה – לקבל את ההוראה מהידיעה בתוככם ומהאותות של העולם, שתניע אתכם לפעול או לשקול מחדש את המעשים שלכם, ההתנהגויות שלכם, המטרות שלכם והיעדים שלכם – זו באמת נקודת המפנה.

כיום יש מספר גדל והולך של אנשים – הרבה מאוד אנשים – אשר מודאגים ממה שהולך לקרות. הם מודאגים באמת, אבל הם לא נעים. הם לא נעים עם הידיעה. הם לא מתכוננים לנחשולי התמורה הגדולים. הם פשוט מודאגים. מה יידרש כדי להביא אותם לנקודה של פעולה באמת, שינוי מהלך חייהם, שינוי מטרותיהם? מה זה ידרוש?

אם הם יכולים לקבל את ההוראה מהידיעה ולהגיב ברמה זו, הם יוכלו להתכונן מראש לנחשולים הגדולים של תמורה. יהיה להם זמן להתכונן ולבצע את השינויים הקשים וההתאמות הלפעמים קשות שיידרשו למקם את עצמם מחדש – כדי להשיג עמדה חזקה יותר, להסיר את עצמם ממסלול הפגיעה, להפחית את פגיעותם וכך להגדיל את האפשרות שהם יוכלו לשרת אחרים בעת הצורך.

אבל אם הם יחכו שהצורך בשינוי יהיה מוחץ, זה יהיה מאוחר מדי. ואז כולם יבהלו. כמו עדר בהמות בשדות, הם יבהלו. הם ירוצו בכל דרך שהיא. הם לא ינהגו בוודאות ובשום סיבה שהיא. מעשיהם יהיו נואשים.

אם תחכו עד שהראיות יהיו מוחצות, יהיה מאוחר מדי להתכונן בצורה נבונה. אז מצבכם בחיים לא יהיה בטוח. אז תהיו במצב של חוסר אונים ופגיעות קיצוניים. ואז האפשרויות שלכם יהיו מעטות מאוד. לא יהיה אוכל על המדפים בחנויות. הבנקים יהיו סגורים. אנשים יהיו בבהלה. לא צריך הרבה כדי ליצור את הבהלה הזו.

אתם לא רוצים להיות במצב הזה. עליכם לפעול לפני שאחרים יפעלו. עליכם להתכונן לפני שאחרים מתכוננים. עליכם להמשיך בכוח הידיעה בתוככם ולאור האותות מהעולם ולא בהכרח בהסכמה עם אנשים אחרים. שכן כאשר כולם מסכימים כי נחשולי התמורה הגדולים בפתח, יהיה מאוחר מדי להתכונן. אתם חייבים להיות בעלי הכוח הזה והיושרה הזו.

כפי שהוזכר בהתחלה, ישנן שתי בעיות ביכולת להיענות לתנועת הידיעה. הראשון הוא פשוט חוסר היכולת להיענות מכיוון שהמודעות שלכם לידיעה והקשר לידיעה עדיין אינן חזקים מספיק כדי שתוכלו לחוש את תנועתה בחייכם, לקבל את המסרים שלה ולפעול לפיהן.

הבעיה השנייה היא החובות וההתחייבויות שלכם כלפי אנשים אחרים. זה מייצג מגוון רחב של מצבים. כל אחד מהם שונה במקצת מהאחרים. אך הדבר מעלה בעיות רבות עבור אנשים רבים העשויים להיות עם בן משפחה הנמצא בבעיה או קושי גדולים, והם מרגישים מחויבים ואחראים לפרנס את האדם הזה. אז איך צריך להתייחס לזה? מה ההנחיות כאן? איך צריך להתקדם? כל מצב בעל ייחודיות משלו, ולכן ההנחיות הן כלליות מאוד ורחבות מאוד, אך ישנם כמה דברים שעליכם לדעת כבר בהתחלה.

בחיים, האחריות הראשונה שלכם היא לידיעה מכיוון שזו האחריות שלכם כלפי אלוהים. זו האחריות לעקוב אחר המצפון שלכם – לעקוב אחר המצפון שלכם על פני הרעיונות שלכם, האמונות שלכם, הפשרות שלכם עם אחרים; על הרצון שלכם להנאה והפחד שלכם מכאב; על רכישת עושר והפחד מהעוני – מכל דבר. זו האחריות הראשונה שלכם.

עכשיו כדי שזה יהפוך למציאות תיפקודית עבורכם, יהיה עליכם ליישם אותה במצבים רבים לאורך זמן, ולכן אתם צריכים את הזמן להתכונן. אתם לא רוצים לעמוד על החוף כשיגיעו הנחשולים הגדולים.

אבל אז יש את הבעיה של מערכות יחסים תלותיות. זה מייצג מגוון גדול של מצבים, אך מעבר להנחיה הראשונה שהאחריות שלכם הראשונה היא לידיעה, ישנן גם הוראות ונסיבות אחרות. האחריות שלכם היא לגדל את ילדיכם לבגרות. אתם לא יכולים לנטוש אותם. אתם חייבים להישאר איתם. רק במצב קיצוני מאוד, אם הם הרסניים מאוד ובלתי ניתנים לניהול, הייתם אולי צריכים להיפרד מהם. אך זה יהיה רק ​​בשלבים האחרונים של ההתפתחות שלהם ויהיה רק באופן ​​חריג מאוד מהכלל.

אם יש לכם הורים שאין להם דרך לפרנס את עצמם, אז במצבים מסוימים תצטרכו לדאוג להם, וזאת תהיה אחריות שלכם. זה יהיה נכון אצל אנשים רבים כמובן. אל תחשבו בעתיד שהממשלה או מערכות הסיעוד יספקו הכל לקשישים ושלא תהיה לכם שום אחריות כאן. אנשים רבים יצטרכו להתמודד עם זה, וזה יצטרך להיות חלק מההכנות שלהם.

ואז יש מצבים שבהם אתם באמת חייבים לשרת אדם אחר. אתם שם כדי לשרת אותם. ואתם חייבים לטפל בהם. בדרך כלל, מדובר באנשים עם מוגבלות קשה, ואתם תרגישו שיש לכם מחויבות כלפיהם. ולמרות שזה יהיה קשה ולעיתים מאתגר מאוד, תדעו שעליכם להישאר איתם. זה יהיה ברור.

אולם במקרים רבים אחרים המצב שונה. אם אתם בקשר עם מישהו שלא מוכן להתכונן לנחשולים הגדולים של תמורה או שמבזה אתכם בניסיון שלכם לעשות זאת, ייתכן שתצטרכו לעזוב אותם ולעזוב אותם במהירות, כי הם עומדים בדרככם. הם מעכבים אתכם. הם מערערים את ההתקדמות שלכם. הם מבזים אתכם ואת מערכת היחסים שלכם עם הידיעה. כאן תצטרכו לחתוך את הכבל ולהניח לאנשים ללכת – לא בעוינות, אלא מתוך וודאות שאתם לא יכולים להתקדם יחד.

אם יש לכם בן / בת זוג או מערכת יחסים רצינית עם מישהו עם הפרעה נפשית או שאינו מתפקד בצורה כלשהי, בין אם אתם נשארים איתם ובין אם לא, זה יהיה תלוי בידיעה. אך עליכם להיות מוכנים לעזוב אותם אם הדבר הופך להיות הכרחי – להגן על עצמכם, להגן על ילדיכם או להגן על הוריכם המזדקנים, מה שיידרש מתוך האחריות שלכם. לא ראוי עבורכם להיות מעוקבים על ידי מישהו שלא יכול או לא רוצה להתקדם בחיים.

עבור אנשים רבים, זה מייצג את הסף הגדול הראשון שלהם מכיוון שמדובר במניעה אדירה כל כך, והוא מחזיק את חייהם כבר וזה הרבה זמן, ולכן הם נתקלים בבעיה זו מיד בהופכם תלמידים של הידיעה. "יש את האדם הזה בחיי שאני קשור אליו, אבל אנחנו לא מאוחדים. אנחנו לא ביחד. והקמנו סוג של תלות אחד בשני שאינה בריאה. "

עליכם ברוב המקרים להשתחרר ממצבים אלה. רק אם הידיעה, האמת העמוקה יותר בתוככם, הופכת את זה ליוצא מן הכלל, עליכם להפוך גם אתם את זה לחריג. אתם לא יכולים להתקדם אם אתם מוחזקים על ידי אחרים. אינכם יכולים לעלות להר אם אתם נשארים מאחור עבור אחרים – מקיימים אותם; תומכים בהם; מנסים לשכנע אותם, להפציר בהם, ללמד אותם או לשנות אותם. אתם צריכים לנתק את הכבל. החיים דורשים זאת. הידיעה דורשת זאת. אתם יודעים שזה נכון. וזה ייתן לכם כוח גדול יותר, זה יבנה את השלמות שלכם, ויחזיר לכם את הביטחון העצמי בביצוע פעולות אלה, גם אם הן קשות מאוד.

אם אחרים מיועדים להיכשל ומחויבים לכך, עליכם לתת להם להיכשל. אתם לא יכולים להחזיק אותם. עליכם לתת להם ללכת בדרכם בחיים. אתם לא אחראים עליהם. רק אם הם מייצגים את הילדים שלכם או את ההורים המבוגרים שלכם יש להחריג את כך. אבל גם כאן, לפעמים יש לנהוג באופן שונה במצבים קיצוניים.

אם האחריות הראשונה שלכם היא לידיעה, אתם חופשיים. אבל את החופש חייבים להרוויח. בחופש חייבים לזכות. עליכם להתגבר על הנטיות האחרות במוחכם – אשמה, חובה, גינוי מאחרים, הצורך באישור, הצורך בביטחון כלכלי, הצורך בהכרה חברתית. כעת יש להתגבר על אלה כאילו אתם נלחמים בקרב נגד כוחות האויב. יש להתגבר עליהם בתוך עצמכם. אתם לא יכולים לקבל הכל. אינכם יכולים להישאר במקום ובאותו הזמן גם להתקדם. אינכם יכולים לזכות באישור של אחרים ובאותו הזמן לעקוב אחר הידיעה בתוככם.

אתם יכולים לשבח את אלוהים. אתם יכולים לעבוד את אלוהים. אתם יכולים ליפול על הברכיים. אתם יכולים להשתטח במקדש. אך אם אינכם מבצעים את מה שאלוהים נתן לכם לעשות, אז אינכם מכבדים את אלוהים. אתם לא מעריכים את אלוהים. ואתם לא ממלאים אחר מה שאלוהים שלח אתכם לעשות כאן, שברוב המקרים יהיה שונה מאוד מהרעיונות שלכם לגבי חייכם והתפיסות שלכם של הגשמה ואושר.

עליכם לקבל שאינכם מכירים את מטרתכם הגדולה יותר ולוותר על כל ניסיונות הניחוש מהי יכולה להיות. עדיף שתהיו בראש פתוח ותתקדמו מאשר להשתעשע במסקנות נהדרות.

השאלה האמיתית בהכנה לקראת הנחשולים הגדולים היא האם אתם יכולים לראות אותם, לשמוע אותם ולהרגיש אותם והאם אתם יכולים לנקוט בצעדים הרבים שההכנה עשויה לדרוש. שום דבר אחר לא משנה – נקודת המבט הפוליטית שלכם, המעמד החברתי שלכם, ההערכה שלכם כלפי עצמכם, תחומי העניין שלכם, התחביבים שלכם, החברים שלכם, השיוכים שלכם, הכישרונות שלכם, הכישורים שלכם. אם אינכם יכולים לראות, לדעת ולהגיב, אף אחד מהדברים האלה לא יעזור לכם כעת.

אתה נכנסים לזמנים לא בטוחים מאוד. הדברים ישתנו יותר ויותר, ולעיתים בדרכים בלתי צפויות מאוד. הידיעה מניעה אתכם עכשיו, אך עליכם להיענות לידיעה כדי להרגיש מה עליכם לעשות. ספר זה סיפק סדרה של "המלצות". הם יקדמו אתכם הרבה מאוד אם תוכלו לעקוב אחריהם. מעבר לכך, עליכם להיות תלמידים של הידיעה, ללמוד את דרך הידיעה וללכת אחרי הכוח והנוכחות של הידיעה בתוככם ובתוך אחרים.

עם זאת עליכם להיות חופשיים להיענות לידיעה ולנוע עם הידיעה. שום רעיון, שום אמונה, שום מחויבות לאחרים ושום חובה אחרת לא צריכים לעמוד בדרך לעניין הזה. אולי תחשבו שאתם אנוכיים ומרוכזים רק בעצמכם, ואנשים אחרים עלולים להאשים אתכם בכך שאתם אנוכיים ומרוכזים בעצמכם. אבל אם הפעולות שלכם נכונות, אז אתם באמת משרתים את אלוהים. אתם מבצעים את ההוראות שאלוהים מספק לכם, ואתם עושים את זה באופן שאתם לא מתפשרים על מנת לענות על הצרכים, הציפיות או האישור של אחרים. כאן תזכו להרוויח ביושר את הזכות להיות חופשיים לעקוב אחר תנועת הידיעה. אל תחשבו שזה יהיה קל, אחרת תמעיטו בערך ההתנגדות, ותפריזו בביטחון שלכם להצלחה.

אלוהים נתן לכם את הכוח והנוכחות של הידיעה. אתם יכולים לבקש מאלוהים נסים. אתם יכולים לבקש מאלוהים שיושיע אתכם בספינה הטובעת שלכם. אתם יכולים להתפלל על אינספור דברים. אך אם אינכם יכולים להיענות למה שאלוהים נתן לכם, אז באמת התפילות שלכם והתחינות שלכם אינן כנות. הם נולדים מבורות, יהירות וטיפשות. אלוהים לא יעניש אתכם, אבל אתם תציבו את עצמכם במסלול פגיעה, ותתמודדו עם מערכת אפשרויות והזדמנויות הולכות ופוחתות.

מטרת המסר החדש זה לייעץ לכם, להזהיר אתכם, לעודד אתכם ולהכין אתכם . מה שהוא מכין אתכם לקראתו הוא משהו שונה מאוד ממה שחוויתם בעבר ובקנה מידה גדול יותר – בקנה מידה כה גדול שאתם בקושי יכולים לדמיין.

אם אתם חושבים שזה רק איום, אם אתם חושבים שזה רק לנבא שחורות ואבדון, אז אתם לא מכירים במתנת האהבה שזה באמת, ואתם עדיין לא נענים או אחראים כלפי הכוח הגדול השוכן בתוככם שאלוהים שם שם – להדריך אתכם, לברך אתכם ולהכין אתכם.

זה הזמן להסתכל, ללמוד, להקשיב ולעקוב. תסתכלו על העולם. הקשיבו לסימניו. תלמדו מה זה מורה לכם ומספר לכם על מה שמגיע. התחילו להכין את חייכם, לפשט את החיים שלכם, להקל את חייכם. כולם יכולים לעשות את זה עכשיו. לפשט את חייכם. מה שמיותר – הרכוש, ההתחייבויות, הבעלות, אפילו מערכות היחסים שאינן חיוניות עבורכם – רק לוקחים מכם אנרגיה, גוזלים מכם את התמריץ שלכם, מסיח את דעתכם, ממלא את זמנכם, ומרחיק את עיניכם מהעולם והנסיבות שלכם. לא תראו את סימני האזהרה לפני שמתרחשים דברים קשים ומסוכנים אם דעתכם כפייתית לכל הדברים האחרים.

אז כבר בהתחלה, חייבת להיות הפשטה והבהרה. מערכת היחסים שלכם עם כל דבר, אדם או מקום שאינם חיוניים או שהם חסרי תועלת, יגזלו מכם חזון, אנרגיה, ייעוד ומשמעות. אתם יכולים להתחיל עם הרכוש שלכם, ואז תצטרכו לבדוק את מערכות היחסים שלכם, את הפעילויות שלכם ואת ההתחייבויות שלכם. פנו את זמנכם. שחררו את האנרגיה שלכם כדי להתחיל להתכונן לנחשולים הגדולים של תמורה, שכן הם ידרשו מכם התמקדות ואומץ אדירים.

כל כך הרבה אנשים חיים במקום שהם לא צריכים לחיות ועוסקים במה שהם לא צריכים להיות עסוקים. האמידים מבזבזים את זמנם ואת חייהם בעיסוקים ורכישות חסרי משמעות – מבזבזים את המשאבים הגדולים שיש להם שיכולים לשמש ולשרת את העולם ואחרים, נותנים את עצמם להתמכרויות, לפינוקים ולהנאות שלהם במחיר המיקוד והמשמעות של חייהם. במובנים רבים, הם פתטיים יותר מהאנשים העניים יותר, שכן הם מראים את הבזבוז האמיתי והחוצפה שהאנושות ייצרה לעצמה בחורבן העולם, בהשמדת משאבים ובמיצוי הירושה הטבעית שלה.

עליכם להתחיל בחשבון נפש עמוק, וחשבון הנפש הזה יקיף את כל מה שבחייכם.