מהי הבריאה?

הגיע הזמן כעת שהאנושות תלמד על רוחניות בקהילת היקום הגדולה של חיים שבה עולמכם תמיד היה קיים. הגיע הזמן כעת להתגבר על המיקוד השבטי וההזדהות השבטית כדי ללמוד תבנית תפיסתית חדשה, לממש את התפתחות ההבנה הדתית ביקום כפי שהיא באה לידי ביטוי באופן מלא והיכן שהושגה באופן הכי גדול.

האנושות חייבת כעת לקבל נקודת מבט גדולה יותר כדי לבסס את האחדות וההבנה האנושית, לפגוש ולהתמודד עם נחשולי התמורה הגדולים שמגיעים לעולם ולהכיר ולסכל את החושך הגדול יותר שיש בעולם.

אינכם יכולים לפגוש מציאות חדשה עם הבנה ישנה, ולכן אלוהים שלח מסר חדש לעולם, מסר להגנה על האנושות ולקידומה.

השאלה הראשונה היא: מהי הבריאה? הבריאה היא כל מה שאלוהים ברא בזמן ומעבר לזמן. אתם חיים בתוך הזמן, אז אתם חיים בחלק של הבריאה שנמצא בתנועה, שנמצא בשטף, שאינו יציב ושהוא מתפתח ומתרחב. חלק זה של הבריאה הוקם כדי לספק בית לפרודים, שבו הם יכולים לחוות פירוד ולקבל את ההזדמנות לבחור דרך לחזור לאותו חלק של הבריאה שאינו משתנה, שהוא שלם ונצחי.

הבריאה שאתם חייבים לעסוק בה היא הבריאה הזמנית הזאת – מקום של זמן ומרחב, מציאות פיזית, מציאות של שינוי מתמיד, של מערכות מתפתחות, מציאות של ניגודיות וקונפליקטים, מציאות של חיים ומוות.

הפירוד יצר מציאות זו, שכן אלוהים ידע שלפרודים חייב להיות בסיס שיתמוך בקיום שלהם. זה הוביל בסופו של דבר לעולם הפיזי שאתם רק מתחילים להבין ושאתם חייבים ללמוד לשרת ולהכיר אם אתם רוצים להתעלות על הקסם שלו ולסלוח לטרגדיות שלו.

הבריאה שמעבר לכך היא מעבר למודעות שלכם כעת, למרות שאתם למעשה חיים בתוכה. שכן הבריאה הזמנית מתרחשת ברמה אחרת. אתם כבר מוקפים בבריאה הקבועה, אבל העיניים שלכם לא יכולות לראות אותה, האוזניים שלכם לא יכולות לשמוע אותה והאצבעות שלכם לא יכולות למשש אותה כי החושים שלכם נוצרו רק כדי לזהות דברים פיזיים ודברים שזזים, חפצים שזזים וצלילים שמשתנים.

המציאות הגדולה יותר שבה אתם חיים נמצאת סביבכם. מעולם לא עזבתם אותה, אבל בהתחשב בהסתמכות שלכם על החושים שלכם, אתם לא יכולים לחוות אותה ישירות ללא סוג מסוים של הכנה.

זה מבלבל לחלוטין את ההבנה האנושית שלכם, וזה מבלבל לחלוטין את ההבנה של אינספור גזעים של יצורים שחיים בתוך קהילת היקום הגדולה של חיים תבוניים המרכיבה את היקום הפיזי שבו אתם חיים. כולם חיים בפירוד. כולם חווים אבולוציה. הם כולם מייצגים את התפתחות התודעה, הטכנולוגיה והממסד החברתי בכל רמה שניתן להעלות על הדעת.

כל זה קורה בתוך הבריאה הקבועה עצמה. כי אמנם נראה שיש פירוד ואתם חיים במצב הפירוד הזה – שבו הכל נראה מובחן וייחודי; שבו הכל משתנה וזז, נולד ומת – לא עזבתם את הבריאה הקבועה. היא עדיין כאן.

הפירוד הוא ביסודו בעיה בתפיסה, בתקשורת ובמודעות. היו מעט מאוד אנשים בהיסטוריה של האנושות שהצליחו לפרוץ את המסך שנראה כאילו הוא מפריד בין המציאות הפיזית, הזמנית והמשתנה הזו לבין המציאות הקבועה שלכם שמייצגת את המקור העתיק שלכם – היכן שאלוהים ידוע, היכן שאתם ידועים, היכן שאין שאלות כי אין קונפליקטים, כאשר השינוי אינו קיים שכן אין בו צורך.

זה בלתי נתפס עבורכם במצבך הנוכחי, וזה אפילו לא רצוי בהתחשב בסדרי העדיפויות והיעדים שלכם. אך חשוב שתדעו שהפירוד לא באמת הצליח ושהניתוק מאלוהים לא באמת הושלם. הוא אמיתי בחוויית המציאות הנוכחית שלכם, בתוך הבריאה החלקית הזו שבה אתם קיימים. אבל הוא מופרד. לכן זה משתנה ולכן זה מתפתח.

אם החיים בגשמיות לא היו משתנים ומתפתחים, זה היה עבורכם גיהנום. דמיינו שאתם נמצאים במציאות שלא אהבתם, מציאות שמעולם לא השתנתה. לא הייתה לכם תקווה. לא הייתם מתקדמים. וגם אם אותה מציאות פיזית, אותה מציאות פיזית בלתי משתנה, הייתה מושלמת במתן מענה לכל הצרכים הנתפסים שלכם, לאחר זמן מה הייתם רואים שהחיים בגוף הם מטבעם לא נוחים, בעייתיים וקשים, והייתם רוצים להיות חופשיים. אבל אתם לא יכולים להיות חופשיים, במקרה כזה, כי הייתם מייסדים סוג של [אלמוות] במציאות הפיזית המדומיינת שלכם, ואתם הייתם לכודים, אתם מבינים.

גיהנום הוא מקום יפהפה שבו אתם אף פעם לא יכולים להיות מאושרים. זה הגיהינום. אם הייתם במקום של ייסורים אמיתיים, הייתם רוצים לחזור מיד הביתה לאלוהים. אבל כאן, בגיהינום היפה הזה, אתם אמביוולנטיים; אתם נקשרים. זה מסקרן אתכם; זה מפתה אתכם; זה מהפנט אתכם. ואף על פי שאתם חוששים מסכנותיה, מהאימה שלה ומחוסר היכולת לחזות מה יקרה במציאות הפיזית הנוכחית הזו, אתם עדיין מקובעים עליה.

אז עבורכם, הבריאה היא היקום הפיזי. היא נראת נצחית, אבל היא באמת זמנית. יש לה התחלה, אמצע וסוף. אפילו לא הגעתם לאמצע של היקום המתרחב הזה, אז זה משהו שמבלבל את ההבנה שלכם.

חשוב שתדעו, שאם אי פעם תחשבו שאלמוות בתחום הפיזי הוא רצוי, עליכם להכיר בכך שמצב כזה יהיה גיהינום בעצמו. להיות במקום יפה שבו אתם אף פעם לא יכולים להיות מאושרים יהיה גיהינום ממש ואתם תהיו מוחזקים שם במשך זמן רב כי הייתם ממשיכים לרצות את זה, להאמין בזה, מייחלים לזה ומנסים לגרום לזה לעבוד.

העובדה שהמציאות הפיזית שלכם משתנה כל הזמן, מתרחבת ומתפתחת ועוברת צמיחה ודעיכה היא שנותנת לכם תקווה והבטחה שהמטרה הגדולה יותר שלכם והצורך של הנשמה יתגשמו כאן.

זה דורש בסיס תיאולוגי ופילוסופי אחר לגמרי. אם אתם מאמינים שאתם נמצאים בעולם משום שחטאתם או משום שהורשעתם, לא תזהו את ההזדמנות הגדולה הקיימת במציאות שלכם לגאולתכם. ואכן, בהתחשב ביסודות הפילוסופיים של רבות מדתות העולם כיום, התמונה הזו הופכת למורכבת להפליא, לא ברורה וקשה להבחנה.

עם זאת, אלוהים הציב את הידיעה בתוככם, תודעה עמוקה יותר, הבנה עמוקה יותר. והידיעה הזו מחזיקה את המטרה והכיוון שלכם ואת ההבטחה להישגים הגדולים יותר שלכם בעולם.

מכיוון שנכנסתם לעולם הפירוד, עליכם לשרת כעת את הפירוד. אתם חייבים לשרת אנשים ואת החיים הקיימים במצב מופרד זו. כך תגלו מחדש ותחוו מחדש את הקביעות של מקורכם העתיק.

גאולה היא לא רק לרצות את אלוהים ולהגיע לגן עדן או לא לרצות את אלוהים ולהגיע לגיהנום. זה מגוחך. זה מייצג מצב תודעתי ותפיסה של פירוד באופן אנושי לחלוטין. אתם מאמינים שצריך לגמול עם הצדיקים ולהעניש את הרשעים ושאלוהים הוא זה שיתן את הגמול ויבצע את העונש. אתם מדמיינים את אלוהים דומה לעצמכם – שיהיה לו את האופי שלכם, שיהיה לו את הערכים שלכם, שיקיים את חוש הצדק שלכם ויעמוד בקריטריונים והציפיות שלכם. זה כמובן טיפשי ומתנשא, אבל זו עמדתם של אנשים רבים.

אבל אל דאגה, לכל אחד ביקום הפיזי, לאינספור הגזעים של יצורים בכל שלבי האבולוציה, יש את אותם סוגים של הנחות. זה צפוי. אלוהים לא שולל את זה. אלוהים לא מתעצבן מזה. זה פשוט תוצאה של חיים במצב מופרד.

אפילו הרעיונות שלכם לגבי דת ורוחניות מבוססים על מצב הפירוד הזה. אנשים מדמיינים שגן עדן הוא סוג של גרסה מושלמת של המציאות הפיזית שלהם מבלי להבין שאם מציאות כזו תיווצר אי פעם, זה יהיה הגיהנום עצמו. להיות במקום יפה שבו לעולם לא תוכלו להיות מאושרים יהיה סוג של גיהנום מתמשך.

אלוהים לא יכול לשמח אתכם במשיכת שרביט או בכישוף כלשהו. עליכם לחזור לאותו מצב הקבוע שלכם כפי שאלוהים ברא אתכם במקור, לא כפי שאתם בני אדם מסוכסכים כעת. לא תוכלו אפילו לחוות את המציאות הקבועה שלכם כבני אדם מסוכסכים, אומללים. הייתם רואים את השלכת ההבנה של התודעה שלכם. הייתם מייחלים להיות בסביבה שמייצגת את המצב המסוכסך שלכם, וזה מה שמחזיק אתכם כאן.

אתם הייתם יכולים להיות במצב גרוע מזה. אתם הייתם יכולים לחוות את הגיהנום בצורה עמוקה יותר. אתם הייתם יכולים להיות אומללים יותר, בהחלט. נראה שאין סוף לדרגות האומללות שאנשים מוכנים להכיל ולהתאים את עצמם אליהן.

אבל בכל זאת, הבריאה שלמה, והחוויה הזמנית שלכם במציאות הזמנית הזו שאתם מכנים היקום הפיזי הוא רק חלק זעיר מהבריאה הקבועה של אלוהים – בריאה שאינכם יכולים עדיין לחוות בבירור בעצמכם, למרות שאולי יש לכם הצצות כאן ושם.

האמונות וההנחות של אנשים, הרעיונות המטפיזיים שלהם, הערכים הדתיים שלהם והספקולציות שלהם כולם סובלים מסוג של בלבולי רמה. הם מנסים לדמיין את המצב המבורך והקבוע הזה של גן עדן, אבל הם לא יכולים לראות אותו כפי שהוא באמת. הם עדיין לא יכולים להדהד עם זה כפי שהוא באמת, כי הם עדיין לא מוכנים לזה. הם עדיין לא הוכנו לגן עדן, לשיבה. הם לא השלימו את השירות שלהם כאן במציאות הפיזית. הם לא השלימו כאן את השליחות שלהם.

כשהפירוד החל, לפני כל הערכת זמן או היסטוריה שלכם, הפתרון כבר נוצר באופן מיידי. שכן בעוד שהפירוד עשוי להטעות אתכם, עשוי לרתק אתכם, עשוי להפנט אתכם, עשוי ללכוד אתכם ואת כל הישויות והיצורים האחרים שנמצאים במציאות הפיזית בזמן זה, הוא לא מטעה את אלוהים. זה אולי חסר תקלות, אבל זה לא חסר אלוהים. אז הפתרון נוצר מיד. אבל עם הזמן, נראה שדרוש ניסיון כה רב כדי שהפתרון יתקבל, שניתן יהיה לחוות אותו ושיבוא לידי ביטוי.

אתם משתהים בזמן. הזמן הוא המרווח בין הנקודה שבה עזבתם את הבריאה הקבועה שלכם לזמן שבו אתם סוף סוף חוזרים אליה לגמרי. מרווח זה נקרא זמן. זמן הוא בלתי נתפס ומיותר במציאות הקבועה שלכם כי הזמן קשור לשינוי. זה קשור לאירועים שמשתנים. זה משהו שמסמן את התקדמות האירועים.

כל מושג הזמן הוא חלק מההסתגלות לחיים בתוך מציאות פיזית. זוהי צורת מדידה שנוסדה מתוך צורך להיות מסוגלים לארגן את המחשבות והפעולות, להיות מסוגלים להתממשק עם מציאות פיזית משתנה, להיות מסוגלים לסמן את ההתקדמות וההישגים של האדם ולהבין את ההיסטוריה והעבר. וההיסטוריה והעבר של אחרים שהתקיימו כאן. הזמן מיותר במציאות הקבועה שלכם. זה לא רלוונטי.

אתם יכולים לראות ממילותינו כאן עד כמה אתם רחוקים מלהיות מסוגלים לחוות זאת או להדהד עם זה. אולי זה מסקרן אתכם. אולי זה מעורר בכם זיכרון עתיק. אולי יש היבטים של זה שאתם מייחלים אליהם. אולי זה נראה לכם משעמם ולא מרגש ולא מושך לחיות במציאות ללא שינוי.

אתם כל כך מכורים לשינוי. אתם אוהבים שינוי ואתם שונאים שינוי. אתם אוהבים את הקיום הפיזי שלכם ואתם שונאים את הקיום הפיזי שלכם. זה מסקרן אתכם. זה מגרה אתכם. ובכל זאת זה מכאיב לכם, מפחיד אתכם ומאכזב אתכם.

הבעיה, הבלבול והדיכוטומיה שלכאורה בלתי ניתנת לגישור היא זו שתשובתו של אלוהים אליה מתייחסת ישירות. כי אלוהים הציב בתוככם תבונה עמוקה יותר שאינה מבולבלת ממה שמבלבל את המחשבה שלכם, את התודעה העולמית שלכם. היא לא מבולבלת מהעולם. היא לא הולכת שולל אחר מראה חיצוני. היא לא נמשכת לכל הדברים שנראים כאילו ממריצים אתכם, מפתים אתכם ומקסימים אתכם. היא לא מבוהלת ממה שמפחיד אתכם. היא לא מפחדת משינוי, אובדן ומוות. כי היא החלק הקבוע בכם. היא החלק בכם שלעולם לא יוכל להיפרד מאלוהים.

הידיעה הזו נמצאת בתוככם עכשיו. היא כאן במשימה לתרום בנסיבות מסוימות, עם אנשים מסוימים, כדי להשיג דברים מסוימים. המטרה הסופית שלה היא מעבר להבנתכם, אבל הצעדים שהיא מספקת עבורכם נגישים באופן מיידי וניתן להבחין בהם אם אתם מוכנים לכך, פתוחים ומסוגלים לכך. זה פותר את הדילמה מכיוון שהיא מבטאת את המציאות של המקור העתיק שלכם דרככם בזמן שאתם כאן במציאות הפיזית הזמנית הזו. היא מפגינה כוח גדול יותר, תהודה גדולה יותר ומערכת יחסים גדולה יותר. והיא מספקת שירות אמיתי ומוחשי כאן בעולם שבו אנשים סובלים. הם נמקים בזמן. הם חווים ייאוש וחוסר תקווה. והעולם עומד בפני צרות גדולות בעתיד הקרוב.

אלוהים אינו מתרשל בעניין הזה. אלוהים שולח לעולם את מה שצריך כדי שכולם כאן יתקדמו בכיוון חיובי. לאנשים במציאות זו יש את ההחלטה ואת הכוח להפוך את העולם ליותר השתקפות של המקור העתיק שלהם או ליותר מקום של גיהינום.