הנשמה

כל חשיבה אודות הנשמה חייבת להיות יחסית בלבד לנסיבות הנוכחיות שלכם, לשלב ההתפתחות שלכם ולמנעד של המציאות שאתם מסוגלים לחוות. זהו, כמובן, האתגר העומד בפני כל רעיון של אמת רוחנית בעולם – שהכל יחסי למקום שממנו אתם מסתכלים ולמיקום שלכם ביקום ובבריאה.

לכן, מה שעשוי להיות נכון בתוך המציאות הזו עשוי שלא להיות נכון במימד הבא של המציאות שבוודאי תחוו כשתעזבו את העולם הזה. להילחם ולהתווכח ולצאת למלחמה על רעיונות דתיים זו טעות טיפשית, במקרה הטוב, וטרגדיה מוחלטת במציאות.

לחשוב שהכתובים לבדם יכולים לומר לכם את הדעת ואת הרצון של אלוהים זו המעטת ערך גדולה. שכן עליכם לחוות זאת ברמת הידיעה שבתוככם.

הדת היא נתיב למבוי סתום אינטלקטואלי, או שהיא נתיב לגילוי הנשמה, והצורך הגדול של הנשמה למלא את שליחותה וייעודה בעולם, בשירות האנושות ובשירות לעולם. כל אחד נשלח לעולם כדי לשרת את העולם. אבל, כמובן, הכוונה הראשונית והבסיסית הזו אבדה והתבלבלה, נתעוותה ונשחתה, והובילה לעולם שאתם חווים היום.

אז נשאלת השאלה: מהי הנשמה? אנו ניתן לכם כאן הבנה שתהיה מועילה מאוד, כל עוד תזכרו שההבנה הזו, וכל הבנה שאנו נותנים לכם של דברים העוסקים בנצחי, תגדל ותשתנה ככל שתתקדמו. מה שאתם אומרים לילד על העולם זה לא מה שאתם אומרים למבוגר. מה שאתם מספרים לילד על אלוהים זה לא מה שאתם אומרים למבוגר. לכן, מידת הבגרות שלכם באמת תקבע את המודעות שלכם ואת ההבנה שלכם, במיוחד בהתמודדות עם מציאויות שמשתרעות מעבר לעולם הזה ומעבר לתקופת החיים הקצרה הזו שאתם קוראים לה חיים בעולם.

המציאות של הנשמה בהחלט מתאימה לקטגוריה הזו. היא נבראה לפני שבאתם לעולם, והיא תתקיים לאחר שתעזבו את העולם. אז ההבנה הארצית שלכם, שהיא זמנית ביותר בהתחשב במגבלות הזמן והפעילות שלכם בעולם, רק תיתן לכם הצצה אליה מנקודת מבט מסוימת.

אבל הבהירות כאן תמיד חשובה כדי לאפשר לדעת שלכם להתרחב ולהזכיר לכם שמי שאתם הוא לא השכל שלכם, או מכלול הרעיונות שלכם, או הזיכרונות שלכם, או הקובלנות שלכם וכן הלאה. מה שנברא בעולם יעבור מן העולם בחוויה שלכם במידה רבה מאוד.

מהי הנשמה? הנשמה היא החלק בכם שאלוהים ברא שהוא נצחי ושהיה קיים לפני החיים האלה וימשיך מעבר לחיים האלה.

אם כן, נשאלת השאלה: מהי הידיעה שאתם עליה מדברים? הידיעה היא החלק בנשמתכם שלא הופרדה מאלוהים, ולכן היא מסוגלת להיענות לרצונו של אלוהים, להגנתו של אלוהים ולחוכמתו של אלוהים בכל הנוגע לחייכם ולנסיבות המיוחדות שלכם, במצב זה של חיים בעולם.

אז, למעשה, הנשמה והידיעה שלכם עדיין לא זהות בחוויה שלכם. בחוויה שלכם הנשמה, שחיה במצב של פירוד, היא החלק בזהות הקבועה שלכם שנפרדה מאלוהים. אך מכיוון שאינכם יכולים להיפרד לחלוטין מאלוהים, החלק בכם שלא נפרד מאלוהים מייצג את החסד המושיע שלכם.

תאחדו מחדש את הנשמה עם הידיעה והנשמה תהיה שלמה, והפירוד בתוך הנשמה תסתיים. במילים אחרות, חלק מהנשמה עובר דרך החיים כישות נפרדת, לא מודעת וחוששת להתמודד עם המציאות האמיתית שלה. החלק של הנשמה שמעולם לא עזב את אלוהים הולך יחד איתה, אבל הוא מגיב למשהו שונה מאוד והוא סוג שונה מאוד של תבונה.

הפירוד מעולם לא הושלם מכיוון שאינכם יכולים להפריד את עצמכם ממקור החיים שלכם. למרות שאתם יכולים לנסות לעשות את זה ולהשקיע את עצמכם מאוד במאמץ הזה, בסופו של דבר, זה לא יכול להצליח. זו הסיבה שכל הנשמות, בסופו של דבר עם הזמן, אולי בעתיד הרחוק מאוד מאוד, יתאחדו עם אלוהים.

ברגע שנוצר הפירוד, לפני יצירת הזמן והמרחב, ניתנה התשובה. התשובה ניתנה מכיוון שלא יכולתם להיפרד מאלוהים, וזה מה שיושיע אתכם בסופו של דבר. לא משנה מה השתייכותכם הדתית או המערכת האמונית שלכם, לא משנה באיזה תקופה אתם חיים, מה התרבות אליה אתם משתייכים – אפילו לא משנה באיזה עולם אתם קיימים בקהילת החיים הגדולה של עולמות ביקום – זו הישועה שלכם.

אתם חוזרים לאלוהים באמצעות הידיעה, הידיעה היא החלק הנעלה יותר בכם שמעולם לא נפרד מאלוהים. אנו משתמשים במונח ידיעה מכיוון שהוא קשור ליכולת לחוות חוויות עמוקות של הכרה וידיעה. כאן הידיעה אינה גוף מידע או מה שאתם לומדים באוניברסיטה. כאן הידיעה אינה מערכת של אמונות או פילוסופיה או תיאולוגיה. זוהי תנועתה של הרוח בתוככם.

אז מה שאנחנו אומרים כאן הוא שרוחכם מפוצלת. כאן קרה הפירוד, אתם מבינים. זה לא כאילו נזרקתם מגן עדן או שהלכתם רוטנים, מתוך כעס על אלוהים: "אני הולך ליצור מציאות משלי!" כמו ריב של אוהבים, "אני הולך לדרך משלי! אני לא צריך אותך! אני הולך לחיות בלעדיך. אני אלך לחיות בבדידות", כסוג של פעילות קנטרנית, אתם מבינים.

כמובן, אתם נהיים מבודדים, ואתם סובלים. מנותקים מהמקור שלכם, אין לכם כעת ביטחון. אין לכם תחושה של קביעות. אין לכם תחושה של מערכת יחסים פנימית. אתם מוצאים מקלט בעולם כאינדיבידואל. אתם מאמצים צורה. אתם מפתחים אינטלקט כדי לנווט בעולם כי זה מקום כל כך קשה ובלתי צפוי. ומתוך עמדה זו של בדידות, פירוד והתגלמות, אתם מנסים להבין מהו אלוהים.

אלוהים שלח מסרים מעת לעת לעולם בנקודות מפנה גדולות עבור האנושות. גילויים אלה נכנסו אל המוחות והדמיונות, שונו ויושמו, ועוותו עד לנקודה שבה הם מלאים באמת ובבערות. כדי למצוא את הדרך שלכם בתוכם, מה שבהחלט אתם יכולים ומסוגלים לעשות, עליכם להפריד בין האמת לבין הבערות.

אינכם יכולים לדעת את אלוהים עם השכל שלכם. השכל לא נוצר כדי להקיף משהו כה גדול. שכן השכל יכול לשקול רק שכלים אחרים. הוא יכול להתייחס רק לדברים שהם כמוהו במידה מסוימת, ואלוהים אינו שכל. בני האדם חושבים על אלוהים כאדם או כאישיות, אך אלוהים אינו אדם או אישיות.

בקיום הרחב שלו מעבר לתפיסתכם ולמושגים שלכם ולניסיונות שלכם לנסח ולהגביל את אלוהים, אלוהים קיים. זה יהיה כמו נמלה שמנסה להבין את השמש של מערכת הכוכבים שלכם. היא יכולה לחוות את כוחה של השמש, ולהפיק מכך תועלת כדי להיות מסוגלת לחיות בעולם שאתם מכירים, אבל ההבנה שלה את העולם לא תהיה שלמה באמת.

ההתגלויות מאלוהים תמיד נועדו לערב אתכם מחדש עם הטבע העמוק יותר שלכם, כך שניתן יהיה לתקן את הפירוד ולבסוף לסיים אותו בתוככם. שכן אינכם יכולים לשוב למקורכם העתיק, למצבכם השמימי, עד שהתיקון הזה יתרחש. אלוהים לא יכול לבטל את הפירוד שלכם מכיוון שאלוהים לא יצר את הפירוד הזה.

אלוהים משפיע על המציאות, לא על מה שאינו המציאות. אך אלוהים שלח את הידיעה איתכם לעולם. היא הולכת איתכם לכל מקום. בדרך זו, אלוהים אינו צריך לדאוג לחייכם ואינו צריך להשגיח עליכם באופן אישי מכיוון שאלוהי טריליון יקומים אינו יכול להיות עסוק בענייניכם היומיומיים, או בעיסוקים שלכם או בסכסוכים הפנימיים שלכם. לחשוב שאלוהים מדבר אליכם כל יום זה להפוך את אלוהים למשרת האישי שלכם, לילד השליחויות שלכם, כמו איזו אלוהות קטנה שעסוקה במה שאתם עושים.

אלוהים הוא המשיכה הגדולה שקוראת לכם בחזרה, קוראת לכם דרך שליחי אלוהים, קוראת לכם דרך המורים הרוחניים האמיתיים שחיים בעולם כיום, קוראת לכם דרך המסורות הגדולות למרות צבירת השגיאות והתפיסות המוטעות שלהם.

אלוהים נתן לכם את הידיעה כדי להדריך אתכם, להגן עליכם ולהוביל אתכם להישגים הגדולים יותר שלכם בעולם. בדרך זו, אלוהים אינו חייב להיות משהו אחר מלבד אלוהים. ועליכם לחיות עם המציאות שיש בתוככם אמת גדולה יותר – מצפון עמוק יותר, יסוד מוסרי בסיסי שלא ניתן לרמות אותו, לא ניתן להשחיתו ולא ניתן להשתמש בו למטרות אנוכיות.

שכן הידיעה אינה משאב של השכל שלכם. בסופו של דבר, השכל שלכם הוא משאב עבור הידיעה. אבל כדי לראות את זה, תצטרכו להעביר את תחושת הזהות שלכם לחלק הרבה יותר קבוע ועמוק יותר של הקיום שלכם כדי לראות שהשכל שלכם הוא כלי תקשורת מפואר. הוא שם כדי לשרת את הרוח, לא כדי לכלוא את הרוח.

אבל המהפכה הזו בתוככם שמחזירה אתכם למקור שלכם ולטבע האמיתי שלכם היא משהו שרוב האנשים לא עברו, אפילו בקרב אלה שטוענים שהם דתיים ומנהיגים דתיים. הם מסתמכים יותר מדי על אמונותיהם ורעיונותיהם, מה שלא אומר שהם נסעו רחוק בכלל במסע הרוחני הגדול יותר שכל אדם חייב לעבור.

יש הבדל בין לַבְלָר לבין אחד שמלא ברוח אלוהים. אל תשפטו אחרים בעניין זה. כולם נאבקים בזה במידה מסוימת ברמות שונות של הגילוי העצמי שלהם. אנשים רבים אפילו לא התחילו. חלקם נאבקים בתחילת הדרך. אחרים נאבקים ומנסים למצוא את דרכם כשהם מתקדמים במעלה ההר הגדול הזה.

הַבְרָקָה אינטלקטואלית אינה כוחה של הידיעה. להקסים ולרתק את המאזינים בדברים רהוטים, או לימוד מעמיק של ההיסטוריה, אינו מייצג את כוחה הגדול יותר של הידיעה בתוככם. הידיעה יכולה לדבר דרך תודעה משוכללת ומטופחת. היא יכול לדבר דרך שכל גדול ומורחב. והיא תעשה את הדברים האלה לפי מה שמתאים לחיים שלכם. אבל אל תבלבלו בין השניים, כמו שכל כך הרבה אנשים עושים.

נשמתכם אבודה, אך נשמתכם אינה יכולה להיאבד לחלוטין מכיוון שהיא קשורה לאלוהים באמצעות הידיעה, דרך אותו חלק בכם שמעולם לא עזב את אלוהים. הידיעה, שמלווה אתכם בכל רגע, מלווה אתכם כל יום בכל מצב, מייעצת לכם ומנחה אתכם.

אבל אתם לא יכולים להרגיש את העצה שלה או לעקוב אחר ההנחיות שלה כי אתם כל כך אבודים ושבויים על ידי העולם ועל ידי האשליות והפחדים הפנימיים שלכם, הסכסוכים הפנימיים שלכם, חוסר הסליחה שלכם, הקובלנות שלכם, העמדות שלכם והאמונות הקבועות שלכם. זה כאילו שאתם שוכנים באיזה כלא במרכזה של עיר, זרועותיכם והראש שלכם נעולים בכלא, ואתם לא יכולים לצאת ולהיות בעיר כי אתם תקועים שם. זה כתר הקוצים שלכם. זה המאסר שלכם.

העולם חוגג שכלים מבריקים וכישרונות אמנותיים. הוא חוגג את ההישגים האישיים. אבל הוא לא יודע על כוחה ונוכחותה של הידיעה. הוא יכבד את הקדושים, אך רק כאשר הם מתים ונעלמים, ואינם מהווים עוד בעיה חברתית, פוליטית או דתית.

אבל אנשים עדיין מסוגלים לעורר השראה באחרים מכיוון שהידיעה עוברת דרכם במידה מסוימת. הידיעה נמצאת בכל מקום. ההדגמות שישנם באמצעות נתינה לא אנוכית, ההדגמות שישנם באמצעות עידוד והשראה, ההדגמות שישנם באמצעות אינספור צורות של תרומה לרווחתם של יחידים ולרווחתם של עמים של אנשים והעולם כולו הם אינספור ובאים לידי ביטוי בכל מקום.

אתם חיים בעולם שמדגים את הידיעה כל הזמן, ואתם חיים בעולם שמדגים את הכחשת הידיעה כל הזמן. אז איפה תשימו את הדגש שלכם?

מה שמכחיש את הידיעה הוא, במהותו, רע משום שהוא שולל את החסד ואת כוחו של אלוהים. אלוהים לא יעניש אתכם על הדברים האלה, אבל זה ימנע מכם את החסד ואת כוחו של אלוהים ואת כל הפתרונות, הנוחות והביטחון שזה ישיב ויקיים בכם לאורך זמן.

החזרה לאלוהים היא לא רק החלטה שתקבלו יום אחד. זהו שינוי יסודי של הלב שיש לבטאו ולהפגינו במצבים רבים, המובילים לספי החלטות רבים. ולכן ההתקדמות כאן היא מדרגה אחר מדרגה. זה מצטבר.

אלוהים לא ייתן לכם להיות במחיצת אלוהים כי אלוהים רוצה שתהיו כאן. המלאכים לא יתנו לכם להיות במחיצתם כי אם תתקרבו אליהם, לא תרצו להיות בעולם הזה עם כל הקשיים שלו, מערכות היחסים המקוטעים שלו, מערכות היחסים האנושיים הבעייתיים שלו. אלוהים רוצה להפנות את העיניים שלכם לעולם, אך עם הכוח והנוכחות של הידיעה שתתדריך אתכם.

כאן מצטמצם הפירוד, צעד אחר צעד, טיפין טיפין. כוחו מתחיל לדעוך. השפעתו מתחילה להצטמצם ומוחלפת בכוח גדול יותר שהוא מהותי לכם ולכל האנשים שנמצאים כאן.

מעשה חסד אמיתי ניתן להכיר בכל מקום, על ידי כל תרבות. אתם לא צריכים לתרגם את השפה. אתם לא צריכים להבין את התרבות על כל ממדיה. אתם לא צריכים להיות שכלתנים בעניין הזה. זה פשוט מעשה שיש לו הכרה אוניברסלית.

העולם נשלט על ידי פחד – הפחד מאובדן, הפחד לאבד את מה שיש לאדם, הפחד מהמוות, הפחד מההתכחשות, הפחד מדחייה, הפחד מגירוש והכחשה. זהו כוח שקיים במצב של פירוד. זה משהו שלא ידוע ולא קיים במקור החיים העתיק שלכם.

אינכם יכולים לשוב לאלוהים בסוף חייכם אלה מכיוון שאינכם מוכנים לכך. לא בניתם מספיק את היכולת שלכם למערכת יחסים. עדיין לא הרחבתם את חוויית הנשמה שלכם כדי לכלול אחרים באופן מספק עדיין.

כך שגם אם אתם הופכים לאדם חכם ונעלה מאוד בעולם, ניתנת לכם משימה גדולה יותר. אולי אתם תהיו בין אלה שמשרתים את אלה שנותרו מאחור. אולי תישלחו למקום אחר ביקום לשרת על פי השושלת שלכם וההיסטוריה הארוכה שלכם. אם תשיגו מידה כלשהי של הצלחה במונחים של השבת הידיעה בחייכם, אלוהים לא יבזבז זאת מכיוון שמתנתכם גדלה באמצעות תרומה. כוחה של הידיעה גדל באמצעות תרומה. זו לא שאלה של בריחה מהחיים הגשמיים. זוהי שאלה של שירות ברמות רבות, רבות, המשתרעת הרבה מעבר למה שהמוח שלכם יכול אפילו להעלות על הדעת ברגע זה.

מה זה גיהנום אם לא הצורך לחזור לכאן ולעשות את כל זה שוב, או ללכת למקום אחר שהוא מקום עוד יותר קשה להיות בו? לחשוב שאתם הולכים לגן עדן או לגיהינום ביום הדין בסוף החיים האלה – זו דת לילדים קטנים שלא יודעים דבר על הבריאה ועל תוכניתו של אלוהים. ההצלחות שלכם לא יתבזבזו, אלא יועצמו ויורחבו בשירות המופרדים המהווים את מציאות החיים ביקום הגשמי.

אז אתם רואים כאן, הנשמה שלכם, ככל שהיא גדלה, לא פוחתת. היא מתרחבת. לא עוד נקודת אור אחת, אלא היא הופכת כעת למצבור של אורות. היא שומרת על חלק מהייחודיות שלה, אך מציאותה וזהותה מבוססות על כוחן של מערכות היחסים המרכזיות שלה. מכיוון שאלוהים הוא מערכת היחסים האולטימטיבית שלכם, אתם מתכוננים לאלוהים על ידי פיתוח מערכות יחסים אמיתיות ואותנטיות המשרתות מטרה גדולה יותר בחייכם הזמניים בעולם.

בהקשר זה, הגיהינום הוא תמיד זמני. רצונו של אלוהים הוא לתבוע בחזרה ולהשיב את כל אותו חלק קטן של הבריאה שנפרד ואיבד את עצמו במציאויות אחרות.

הטרגדיה היא בזמן. עם הזמן, אתם סובלים. עם הזמן, אתם מאבדים הזדמנויות. עם הזמן, אתם נכשלים במשימה שלכם להיות בעולם. עם הזמן, אתם מייצרים יותר סבל לאחרים ויותר סבל לעצמכם כתוצאה מכך – מעצימים את הבעיה שלכם, מעמיקים את הדילמה שלכם, מחשיכים עוד יותר את התודעה שלכם.

אין ספק שיש גיהינום גרוע מזה. האנושות יוצאת דופן במידת הסבל שהיא יכולה ליצור לעצמה, הן באופן אינדיבידואלי והן באופן קולקטיבי. אלוהים ישיב אתכם אליו בסופו של דבר, אבל הסוף יכול להיות עוד הרבה זמן, ואתם סובלים בזמן. אתם נמקים בזמן.

נשמתכם אינה יכולה להתאחד מחדש ללא השבת הידיעה. אותו חלק בכם שהוא חכם חייב להנחות את החלק הזה בכם שהוא שוטה. אותו חלק בכם שלא נפרד מאלוהים חייב להנחות את אותו חלק בכם שעדיין חושב שהוא נמצא בפירוד מאלוהים.

בדרך זו, אלוהים אינו צריך להשקיע מאמץ מיוחד למען ישועתכם מכיוון שהתהליך כבר בעיצומו. אלוהים לא חייב להיות המטפל הנפשי שלכם, היועץ שלכם או המטפל האישי שלכם, וגם אפילו לא הנוכחות המלאכית. אנשים חושבים שהנוכחות המלאכית היא שוב כמו עלמת הטיפול שלהם, הדיילות האישיות שלהם. כל זה, כמובן, מגוחך.

לבלתי נראים, הנוכחות המלאכית שעשויה לייעץ לכם מדי פעם, יש אלפי אנשים שהם צריכים לדאוג להם. הם לא הולכים להתעסק איתכם ועם השטויות שלכם. אבל הם יגיבו לאותם רגעים שבהם המודעות שלכם מתעוררת ואפשרויות גדולות יותר צצות עבורכם.

לאחר מכן הנשמה שלכם הופכת לגדולה יותר, רחבה יותר ומכילה יותר את הזולת ככל שאתם מתעלים וככל שאתם מתקדמים בהתפתחות הרוחנית שלכם. אתם כבר לא חיים רק בשביל עצמכם. אתם חיים גם למען אחרים ולמען רווחתם. אולי תחושת הזולת שלכם כוללת רק את המשפחה שלכם, אבל היא יכולה לכלול אנשים אחרים. זה יכול לכלול פנורמות גדולות יותר של יחסים, התמודדויות עם שכונות וקהילות. יש אפילו אנשים מסוימים שמסתכלים על האנושות כעל מערכת היחסים הבסיסית שלהם. אבל זה מצב מתקדם מאוד והוא מיועד רק לאנשים מסוימים שתרומתם צריכה לתפקד בזירה גדולה מאוד הזו.

המטרה הגדולה יותר שלכם בעולם היא לא המצאה שלכם, ואתם לא יכולים להגיע אליה בתנאים שלכם. זה חייב להתגלות בפניכם, ועליכם להיות מוכנים שההתגלות הזו תתרחש ושתהיה לכם הסבלנות והענווה כדי שתוכלו לקבל זאת בהדרגה, שכן אינכם יכולים להתמודד עם זה בבת אחת.

במקרה הזה אתם מבינים שהתודעה שלכם היא לא המציאות הגדולה יותר שלכם למרות שאפשרתם לה להשתלט עליכם ולשלוט בכם, והזדהיתם איתה בצורה לא הולמת. היא עדיין חלק מהקיום שלכם בעולם. היא עדיין מייחדת אתכם במובנים רבים. זו עדיין הדרך של הכישרונות המולדים שלכם לבטא את עצמם ביחס לאחרים. אבל עכשיו אתם מקשיבים לכוח גדול יותר.

הכוח הזה מגיע מבפנים ומבחוץ. מסרים יכולים להישלח אל תוך מוחכם באמצעות הנוכחות המלאכית, אך הדבר החשוב ביותר הוא שהידיעה בתוככם מאשרת את הדברים האלה.

הידיעה היא באמת המוקד. זה אפילו לא אלוהים. אינכם יכולים להתמקד באלוהים. אתם יכולים להתמקד ברעיונות שלכם על אלוהים או באמונתכם לגבי אלוהים, אך מה זה?

אתם חווים את אלוהים דרך חיבור עמוק יותר בתוך עצמכם, חיבור עמוק יותר עם אחרים וחיבור עמוק יותר עם כוחות בלתי נראים ביקום שבאמת מנחים את זרמי חייכם.

התודעה שלכם היא כמו פני השטח של האוקיינוס – סוערת ובלתי צפויה, חסרת כיוון, מצליפה ברוחות העולם, יום אחד רגועה, יום אחד סוערת. אתם מסתכלים על פני השטח ואתם לא יכולים למצוא בזה שום הגיון. אין לזה כיוון מסוים אלא כאשר אתם רואים שזה נשלט על ידי גאות ושפל, הנשלטים על ידי כוחות שמימיים מעבר לטווח החוויה האישית שלכם. אבל אפילו מעבר לכך, באוקיינוס עצמו יש זרמים עמוקים יותר שמניעים את מימי העולם בכל רחבי כדור הארץ, הנשלטים על ידי כוחות גדולים יותר מהרוחות בעולם.

אתם מבינים, התודעה שלכם מוצלפת על ידי רוחות העולם. אתם מאושרים. אתם עצובים. אתם סוערים. אתם לא עקביים. אתם סובלים בגלל דברים חסרי משמעות. אתם רודפים אחרי דברים חסרי משמעות. אתם מסוכסכים עם עצמכם ועם אנשים אחרים. אתם לא יודעים מה אתם עושים או מה אתם רוצים – מבולבלים מאוד, מסוכסכים עמוקות. זה בלגן. האם אתם חושבים שאלוהים יפתור זאת עבורכם?

אלוהים פשוט מושך אתכם מכל זה. ובמהלך הדרך, אתם מסדרים את הבלגן. אתם מגשרים על הפער של חוסר הסלחנות כלפי עצמכם וכלפי אחרים. אתם עושים תיקונים. אתם משנים את המסלול שלכם. אתם משנים את ההתנהגות שלכם. אתם משנים את הרעיונות שלכם. אתם אפילו משנים את כל התפיסה שלכם את עצמכם.

אם אנשים לא מוכנים לעשות את כל זה, אז שום דבר לא קורה. הם יכולים להיות כמרים או כוהנים. הם יכולים להיות מושלים. הם יכולים להיות נשיאים. הם יכולים להיות מלכים. הם יכולים להכריז על הכל, אבל הם לא יותר ממה שהם יצרו בתוך עצמם. ללא הידיעה, זה כלום – רעש, מחווה ריקה, מישהו זועק ברוח, נשכח, חסר משמעות.

אבל החיים שלכם משמעותיים. לא נשכחתם, ואלוהים שב לדבר כדי לגלות את טבעה האמיתי של הנשמה ואת גאולתה. זה בלב כל דתות העולם, אבל מה שנמצא בלב יכול להיות מוסתר על ידי מה שנמצא בתודעה.

אנשים רבים זקוקים להבהרה הזו, בתוך מסורות האמונה שלהם וגם אלה שאין להם מסורת אמונה. שכן האנושות מתמודדת עם השינוי הגדול שמגיע לעולם – קשיים גדולים ואתגרים גדולים. הדברים האלה יכולים לקרוא מתוככם את המתנות האמיתיות שלכם ואת הטבע העמוק יותר שלכם אם אתם יודעים איך להיענות אליהם. אבל כדי להיענות, אתם חייבים לזהות אותם ולהתכונן אליהם. ולשם כך תזדקקו לעזרתו של הבורא, שכן האנושות אינה מודעת ואינה מוכנה.

כאשר תעזבו את העולם הזה, הנשמה שלכם תהיה שונה ממה שאתם חושבים שהיא עכשיו. כאשר אתם מתעלים, והתודעה שלכם מתרחבת, והנשמה מתרחבת והופכת למצבור אורות במקום לאור יחיד, ההגדרה של הנשמה והחוויה של הנשמה תהיינה שונות מאוד.

תנו לזה להיות ההבנה שלכם.