הקשיבו להתגלות המקורית באנגלית:
הורדה (קליק ימני כדי להוריד)
כפי שנגלה
למרשל ויאן סאמרס
ב-7 בדצמבר 2012
בבולדר, קולורדו
אודות ההקלטה
הערה לקורא:
תרגום זה נמסר לאגודה על ידי תלמיד של המסר החדש אשר התנדב לתרגם את הטקסט המקורי באנגלית. אנחנו מאפשרים גישה לתרגום בצורתו הראשונית כדי שתהיה לאנשים ההזדמנות לחוות חלק מהמסר החדש בשפתם.
כדי להביא מסר חדש מאלוהים בעולם נדרש אדם שיועד באופן ייחודי למשימה גדולה זו, אדם שמקורו וייעודו שונים מכל הסובבים אותו, אדם שהכנתו עוד לפני בואו לעולם הזה היא ייחודית וממוקדת מאוד. זה האדם שיצטרך לעמוד בציפיות גדולות, בציפיות של השמיים עצמם.
כדי שזה יושג, אדם זה יצטרך לעמוד בדרישות מסוימות ולעבור מבחנים מסוימים. שכן כשמישהו נכנס לעולם, הוא נכנס לעולם של השפעות. הוא נכנס לעולם של קושי – עולם של הישרדות, עולם של השתלבות חברתית, עולם של אתגרים, עולם שבו אתם לא מוכרים ולא ידועים, למעט אולי בדרך מסוימת על ידי המשפחה שלכם. אבל גם כאן המטרה והשליחות הגדולה יותר שלכם, כמעט בכל המקרים, לא יהיו ידועים אפילו למי שמגדל אתכם וגדל איתכם.
שליח גדול נמצא עכשיו בעולם, אבל הוא מוסתר, אתם מבינים. הוא מוסתר מאחורי צעיף בלתי נראה – צעיף של נורמליות, צעיף של רגילות, צעיף של פשטות. הוא לא אדם שיהמם וידהים את כל הסובבים אותו. הוא יתהלך בין האנשים ולא יזהו אותו בקהל, סתם עוד אדם. אולי מעניין במובנים מסוימים, אבל לא יוצא מן הכלל בשום דרך בה רוב האנשים מצליחים לזהות.
במובן זה, הוא כמו כל השליחים האחרים, שהיו רגילים מאוד למראה, שיכלו להיעלם בקהל. למרות כל הסיפורים, הניסים והפליאה שהקיפו את השליחים הקדומים בימי קדם, הם היו אנשים רגילים מאוד למראה. הם לא הדהימו והפתיעו את כל מי שראה אותם. אולי הם היו מבלבלים, והם בהחלט היו שונים, במיוחד כשתפקידם הגדול יותר החל להתגלות. ואז הם נעשו ממש מובחנים.
זו עדיין תהיה משימה קשה מאוד עבורם להכריז את המסר שלהם, לתקשר אותו ביעילות ולצאת למסע שיתפרס לפניהם – מסע בעל קושי רב, מסע שבו הם יובנו לא נכון ויישמו לא נכון את דבריהם, מסע של בלבול, מסע ללא מפה, מסע ללא מסלול ברור, שבו יצטרכו למצוא את דרכם במדבר העולם הזה, מוקפים בחברה ובמה שכולם עושים, שממה של בלבול ופרדוקס, מקובעים על מסלול ייחודי בעל חשיבות עצומה וציפיות גבוהות מאלה ששלחו אותם לעולם – מסע שבו לכישלון יהיו השלכות עצומות, לא רק עבור השליחים, אלא עבור אלפי ומיליוני אנשים בזמנם ומעבר לזמנם.
מי יכול לשאת בנטל כזה? מי יכול לעמוד בדרישה כזו? מי יכול ללכת בנתיב כל כך בלתי מוסבר ולצאת למסע שאף אחד אחר סביבו לא לוקח או יכול לצאת אליו?
לשם כך, הם יצטרכו להיות רגילים במראה שלהם. אחרת, החברה תנסה להשתמש בהם. אנשים היו משבחים אותם. אנשים ירצו מהם דברים. הם יתפתו על ידי החברה והתרבות. פיתויי היופי, העושר והקסם יפריעו להכנתם, שתהיה ארוכה וראויה לציון. זה ימשוך אותם לאיזשהו תפקיד אחר, הרבה מתחת לרמה שלהם והרחק מחוץ לתחום האמיתי שלהם.
אף אחד לא באמת יכול להבין לגמרי את התפקיד ואת המסע של השליח. וזה נכון גם היום, כי המציאות של זה לא משתנה אלא רק באופן שהדברים נראים.
שליח חדש נמצא בעולם, נושא מסר חדש מאלוהים. הוא נאלץ לצעוד במסע הארוך והבלתי מוסבר הזה, מסע של אחריות ועול הולכים וגדלים, כשחלק ניכר ממנו נעשה מבלי לדעת את המשמעות, המטרה והתוצאה של הדרך שעליו לצעוד בה, שתבדיל אותו מכולם, מסע שאינו מסע של פלא והשתאות בלבד, אלא של אתגר הולך וגובר וכובד אחריות רב.
אז השליחים צריכים להיות מצונפים, או שאנשים יחשבו שהם משהו אחר וישתמשו בהם למשהו אחר, ויעניקו להם הסכמה, אשר לא תהיה נכונה ולא ראויה.
כדי שהשליח יתפתח, הוא צריך להיות מסוגל ללכת בעולם, ללא הכרה, לחזות בעולם, לחוות את הארציות ואת הטרגדיה של החיים וכיצד לחיות בפירוד.
אף על פי שהוא יהיה מוגן בדרך ייחודית ויונחה במידה רבה, יהיו תקופות ארוכות שבהן אלה ששלחו אותו לעולם יהיו כאילו נעדרים או חסרים – לבד, בעקבות אור בלתי מוסבר, קריאה עדינה שהוא שומע רק מעת לעת ושאחרים אינם שומעים, למעט המעטים שאמורים להצטרף אליו ולסייע לו. גם הם יכולים לשמוע את הקריאה, אבל הם לא יודעים מה משמעותה או לאן היא תיקח אותם או את משמעותה הגדולה יותר לעתיד.
כמה זה שונה מסיפוריהם של המורים הגדולים, השליחים הגדולים של העבר שזכו לתהילה ואף להערכה, שכל פעולה שלהם מלאת משמעות ופליאה, שנדמה שהם מרשימים להפליא את כל הסובבים אותם, שנדמה שהם מפגינים יכולות, מעלות ואיכויות יוצאות דופן, אפילו בנעוריהם. בני האדם אינם יכולים להבין כיצד הם היו מצונפים ומדוע היה צורך להסתיר אותם כדי שהם ילמדו על החיים, על סבל, על שמחה ועל פשטות.
שכן, אתם מבינים, השליח צריך להיות פשוט. אי אפשר למלא אותו גאווה וחשיבות עצמית. הוא לא יכול לחשוב על עצמו כעל מעל ומעבר לכל אחד אחר. וכך רוב חייו המוקדמים הם ארציים ולא יוצאי דופן.
השליח חייב להיות צנוע, משום שעליו להתכופף למשימה שניתנה לו, ולאלה שאותה נתנו לו ולריבון כל העולמים, ששלח אותה לאדם זה כדי לתת לעולם נזקק – עולם שלא יקבל בקלות את נוכחותו או את הכרזתו.
מי שמונע על ידי גאווה ויהירות ייכשל כאן במהירות ויהפוך לממורמר ונקמני, ויגנה את העולם. אבל השליח לא יכול לעשות את זה. זה יפסול את השליח, אתם מבינים.
אז הנה השליח לזמנים האלה ולזמנים שיבואו, מביא מסר שלא הובא לעולם כבר יותר מאלף שנה, מסר בעל חשיבות כה גדולה, העונֶה על הצרכים של הזמן הזה ושל הזמנים הבאים, כשהוא מביא לאנשים מציאות שהיא מעבר להבנתם ולמודעותם הנוכחית, מדבר על החיים ההולכים ובאים ומה האנושות צריכה לעשות כדי להתכונן לשינוי הגדול שמגיע לעולם ולמפגש שלה עם יקום מלא חיים תבוניים.
המסר שלו יצטרך להיות שלם, רחב ומכיל, מכיוון שהוא ידבר לקהילה עולמית עכשיו ולא רק לשבט אחד, קבוצה אחת או אזור אחד בלבד. הוא ידבר אל כל העולם בבת אחת, לא אל תרבותו שלו או אל קבוצתו המבודדת.
המסר שלו צריך להיות רלוונטי לכולם ולכל הנסיבות שלהם – עשירים או עניים, מזרח או מערב, צפון ודרום. יהיה צורך להרחיב את דעתו כדי שהיא תקיף מציאות של קהילת היקום הגדולה יותר של חיים ביקום וחוכמה עצומה וחמלה עצומה לאנושות.
זה יעלה בהרבה על כל דבר שהשליחים העתיקים אי פעם היו צריכים להעלות על דעתם. כן, הם היו השליחים האמיתיים של זמנם. כן, הם היו מוכנים למסע ולמשימה שלהם. כן, הם היו צריכים להתמודד עם כל הקשיים וחוסר הקבלה וההכרה שחייהם הביאו להם.
אבל השליח היום יצטרך לשאת גוף גדול יותר של הבנה, יכולת גדולה יותר. הוא יתמודד לא רק עם דחייה מצד הרשויות המקומיות שלו, אלא גם מול עולם שלם של רשויות מקומיות – קריאת תיגר על דתות העולם, קריאת תיגר על הנחות העולם, קריאת תיגר על שאננות האנשים, קריאת תיגר על כיוון האנושות ועל כל רעיונותיה המנחמים והבטוחים בעצמם, שיכולים להיות רק סכנות גדולות בהתחשב בעתיד האנושות.
לאיש הזה, שנמצא בעולם, אין עמדה. הוא משכיל אבל לא משכיל מדי. הוא יוצא דופן, אבל צריך לראות מעבר למראית עין כדי לזהות זאת. תפקידו, הכרזתו ומתנתו הם שהופכים אותו ליוצא דופן.
זה תמיד היה המקרה עם כל השליחים, אתם מבינים, וזו הסיבה שהמסע שלהם בחלקו היה כל כך קשה. היו להם המשימות הקשות ביותר מכל אדם אחר על כדור הארץ, אבל הם גם היו האנשים החשובים ביותר על כדור הארץ, בוודאי האנשים החשובים ביותר בתקופתם ובתקופות שאחרי.
החשיבות שהשמיים מעניקים אינה החשיבות שהשליח ימצא בעולם. הוא יידחה. הוא יוכחש. הוא לא יעמוד בציפיות של האנשים בגלל הצעיף, הצעיף של השליח – צעיף הענווה, הצעיף של להיראות רגיל, צעיף הפגיעות, צעיף הפשטות.
מה שיש בו ואיתו, מוצאו וייעודו, הוא שמציב אותו בעמדה כה ייחודית וחשובה. אבל כדי לראות זאת, אדם צריך להכיר במשהו, ולשמוע את הכרזתו ולקבל את ההתגלות שהוא אמור להביא לעולם. רק אז, אולי, הם יוכלו להתחיל להבין את עול השליח ואת מסעו של השליח.
בעיני כל השאר, הוא רק איזה אדם שמכריז הכרזה גדולה, מישהו שנראה שיש לו את היהירות לקרוא תיגר על האמונות והציפיות הבסיסיות שלהם. הוא לא הסופרסטאר, העל-אנושי שהם היו מצפים ששליח יהיה. הוא אינו מחולל ניסים על ימין ועל שמאל כדי להרשים את הבלתי יודעים ולזכות בקבלתם של אלה שלא יכלו לקבל אותו אחרת.
לא ניתן לקנות את ההכרה הזאת. לא ניתן לרכוש אותה. אפילו ניסים לא יזכו בכך באופן אמיתי. לכן, ישוע אינו מובן. הבודהה אינו מובן. מוחמד אינו מובן כהלכה – לא רק מהאנשים של זמנם, אלא מהאנשים לאורך כל הדורות. הענווה שלהם, האנושיות שלהם, הכניעה שלהם, ההכנה שלהם והקושי והאתגר הגדול של מסעותיהם הם הם שבאמת מתחילים לחשוף את טבעם, מטרתם ועיצובם יוצאי הדופן.
אתם התברכתם כעת לחיות בזמן של התגלות; זמן שמגיע רק אולי כל אלף שנה; תקופה של קושי, אתגר ושינוי גדולים עבור המשפחה האנושית – כעת כשהאנושות מתמודדת עם האתגרים הגדולים ביותר שלה של התמוטטות והתפוררות מבפנים והתערבות מבחוץ, מול אתגרים שהאנושות כולה מעולם לא ידעה קודם לכן.
לתוך הזמן החמור והמסוכן הזה, אלוהים שלח מסר חדש לאנושות כדי לכבד את דתות העולם וליצור את המקור המשותף שלהן, לקרוא לאנשים אל הגדולה שהם נושאים: כוח הידיעה שאלוהים נתן לכל אדם כדי להדריך אותם, להגן עליהם ולהוביל אותם לתפקיד גדול יותר בשירות בעולם.
אבל אלוהים שלח גם שליח, שנושא בתוכו חלק מהמסר שלא נמצא בכתבי הקודש, שלא נרשם, שלא נכתב. הוא חלק מההתגלות, אתם מבינים. אבל הוא מאחורי הצעיף. ועליכם להתבונן עמוק ובכנות כדי לראות מעבר לצעיף זה.
אי אפשר להשתמש בו כדי להעשיר אנשים. אי אפשר להשתמש בו כדי לרצות אנשים. אי אפשר להשתמש בו כדי ליצור תחושה כוזבת של חשיבות עצמית על ידי האנשים סביבו. הוא לא יכול לשמש כלי של המדינה. לא ניתן להשתמש בו כדי להאדיר את תשוקתם של אנשים לעושר, כוח וקסם אישי.
כי הוא מצועף. אתם יכולים לשבת לידו ואולי אפילו לא לשים לב, כמו שאנשים רבים כבר עשו. הוא יכול היה ללכת לידכם ברחוב, ואתם לא הייתם שמים לב שהאדם החשוב ביותר בעולם חלף על פניכם זה עתה, אדם שיש לו מתנה עבור חייכם בעלת חשיבות כזו שאי אפשר אפילו לתאר.
יש רק שליח אחד לזמן הזה ולזמנים הבאים מכיוון שרק אחד הוכן, ורק אחד נשלח. אחרים עשויים להכריז על תואר זה לעצמם, אך רק השמיים יודעים מי נשלח למטרה זו.
כדי להכיר אותו, עליכם לשמוע אותו – את הכרזתו, את מתנת החוכמה שעוברת דרכו: ההתגלות מאלוהים שהובאה לעולם באמצעות אדם אחד שנשא עול כה גדול. זה שבר אותו רגשית. זה שבר אותו פיזית. זה סיכן את בריאותו. היא העניקה לו עמל, עמל בלתי נראה ובלתי מוכר.
זה לא עמל ההישרדות. זה לא עמל של סיפוק עצמי. זהו העמל של נשיאת מסר גדול שיצטרך להישאר לא ידוע במשך זמן רב עד שהשליח יהיה מוכן להכריז ולצאת עם ההתגלות שהוא בילה 30 שנה לקבל.
אתם תיקָראו למסר ולשליח, אתם ואחרים. אם קוראים לכם ואתם לא מסוגלים לקבל, אתם תהפכו לביקורתיים. אתם תהפכו למבקרים – לא מסוגלים להתנתק, אבל לא מסוגל להיענות בכנות. אתם תהפכו למבקרים, למלעיזים.
אם אתם יכולים להיענות, אז החיים שלכם יתחילו להשתנות. אם תוכלו לקבל את הנתיב ולקחת את המדרגות לידיעה הגדולה יותר בתוככם שאלוהים סיפק, אז תתחילו להכין את עצמכם לחיים גדולים יותר, ותשחררו את עצמכם מהקיום הקודם שלכם ומכל מה שהגביל אתכם שם.
אם יש לכם הזדמנות לפגוש את השליח בשנים שנותרו לו על כדור הארץ, זו תהיה ברכה גדולה עבורכם. אבל כאשר תפגשו אותו, תראו את הצעיף. הוא יהיה אדם מצועף. הוא לא יגלה את מה שבתוכו. הוא לא יראה לכם מה הוא רואה עליכם ועל חייכם, אלא רק לעתים רחוקות, וגם אז רק אם תהפכו לתלמידים אמיתיים של ההתגלות. הוא לא יענה על שאלותיכם. הוא לא יענה על הצרכים שלכם. אתם לא יכולים להשתמש בו כמשאב, אם כי אתם יכולים לנסות.
הצעיף שלו הגן עליו, שמר אותו טהור בעולם טמא, הבטיח את ענוותנותו ואת כוחו. היא העניקה לו את אנושיותו ואת חמלתו ואהבתו למשפחה האנושית. זה חיזק אותו לשאת לא רק את המעבר הגדול של קבלת ההתגלות, אלא את הקושי להציג אותה לעולם שהוא אמביוולנטי לגבי אלוהים והבריאה, שחי את הרגע ולא לוקח בחשבון את העתיד או את התוצאה של החיים של האדם, של החיים של אנשים.
השליח צריך לקבל את העובדה שהוא לא יזוהה ושהמסר שלו לא יוערך על ידי כל כך הרבה אנשים. הוא יצטרך להתמודד עם הלעג והגינוי של אלה שנמשכים אך אינם יכולים לקבל. הוא יצטרך לראות את הדחייה העיוורת של אנשים הקשורים לפילוסופיות שלהם, לתיאולוגיות שלהם ולאמונותיהם הדתיות, המסונוורים מתפיסותיהם המוצקות והמקובעות. הם אפילו לא מזהים את שליחו של אלוהים כשהוא מגיע לעולם. אפילו אם הם דתיים, או מחשיבים את עצמם ככאלה, הם אפילו לא יכולים לזהות את השליח.
הבורות, הטיפשות, היהירות – השליח יצטרך להתמודד עם כל אלה מבלי לאבד תקווה או להיות ממורמר. איזו חמלה ואיפוק זה דורש, אתם בקושי יכולים לדמיין. מי שמביא את תשובתו של אלוהים לאנושות יראה אותה מבוזה, דחויה, כאשר מזלזלים בה ולועגים לה. אך הוא אינו יכול לאבד תקווה, והוא אינו יכול לאבד את חמלתו כלפי האנושות ואת אמונתו באנושות.
אתם, שיושבים בשולי החיים ובקושי משתתפים שם, לא יכולים לדמיין מה זה אומר לבוא לעולם עם מתנה כזו ומשימה כל כך קשה.
השליח מחפש אנשים מסוימים שיהיו בין הראשונים להיענות. לכל השאר, הוא חייב לחכות. הוא לא יכול להיות מעורב שם. הוא יקרא לאנשים מסוימים למטרתם הגדולה ולגורלם הגדול יותר. וחלקם לא יצליחו להיענות. הוא יצטרך להתמודד עם בריאות לקויה וחוסר תמיכה לאורך כל הדרך כי המסע שלו היה כל כך תובעני.
כל זה הוא המציאות של השליח, החבוי מאחורי מעטה של מראה רגיל וחיים פשוטים. כאן אין קביעות עצמיות גדולות. כאן אין ניסיון לבסס את עצמו כגדול ומפואר ומשמעותי. רק המסר וההכרזה קובעים מי הוא, מה הוא ולמה הוא כאן. הוא עצמו לא יעשה זאת.
להיות מוקד ההערצה והעוינות של כל כך הרבה אנשים זה בהחלט לא אפשרות בהירה ומאושרת. להביא משהו טהור כאשר הוא מבוזה בעולם זה אפשרות קורעת לב – לדבר ולא להישמע; לתת ושהמתנה שלך לא תתקבל; לדבר אל הצרכים של אנשים ולראות אותם מפנים את גבם; לתת את מתנת ההבטחה, הכוח, האמת והיושרה ולראות אותה מושלכת; להביא את ההתגלות הגדולה האחת לעולם ולראות אנשים חושבים שזו הוראה בלבד לחיזוקם, משאב שהם יכולים להשתמש בו כדי לשפר את חזותם או את חשיבותם בעולם.
אין ספק שאף אחד לא רוצה לבוא לעולם כדי לעשות את כל זה. איזה מסע ללא הכרת תודה שבו בוודאי יבינו אותו לא נכון ויפרשו אותו לא נכון. אבל השליח בא, ומכיוון שהוא עוכב ומכיוון שהוא נאלץ לשאת את העול כל כך הרבה זמן ללא הכרה, הוא צנוע, הוא חזק, הוא חסר יומרה.
הוא רואה את האיוולת של האנושות. הוא רואה את היהירות של האנושות. אבל במקום לגנות את כולם ואת הכל, הוא מביא את המתנה שיכולה להחזיר את האנשים לכוחם האמיתי, לשיעור קומתם ולמטרתם בעולם.
זהו הצעיף של השליח, אך הוא חייב גם להפוך לצעיף שלכם במידה פחותה כאשר אתם לומדים לקבל משהו טהור ויפה, ולהיות מסוגלים להציג אותו לעולם ללא כעס וגינוי, מסוגלים לקבל ולהתמודד עם דחייה, מסוגלים לחפש את אלה שיכולים לקבל ולא להשמיץ את אלה שאינם יכולים לקבל, מסוגלים לצאת למסע שלא מעשה ידיכם, אך אשר הוכן עבורכם.
כי כל מי שיסייע לשליח וישא את ההתגלות לעולם בצורתו הטהורה יצטרך לפתח את הצעיף הזה, הכוח הזה, הנוכחות הזו. הם חייבים להיות מוסתרים גם סביב אנשים מסוימים ומקומות מסוימים. גם הם חייבים להחזיק בליבם את אש הידיעה ולא לתת לעולם לקחת אותה מהם ולנצל אותם. גם הם יצטרכו להבין את הדוגמה של השליח, אפילו הרבה מעבר לחייו, כדי לראות את ההדגמה שלה, את הרלוונטיות והחשיבות שלה עבורם וכיצד עליהם ללמוד להיות בעולם – עולם של אמת ואיוולת, עולם של אי הבנה ותפיסות שגויות. כאן אתם לא צריכים גיבור כדי לסגוד, אבל אתם צריכים דוגמה אשר תוכלו ללכת בעקבותיה.
שכן כדי להגשים את מטרתכם הגדולה יותר בעולם, עליכם להבין את הדברים שאנו מדברים עליהם כאן היום. חייו והדגמתו של השליח יעזרו לכם, למרות שאינכם מתבקשים לשאת נטל כה גדול או לקחת על עצמכם תפקיד כה קשה ויוצא דופן.
הענווה של השליח, והכוח והחמלה של השליח הם שיבטאו את מטרתו, טבעו ותפקידו הגדולים יותר. אם ניתן להכיר בכך, ערכו לאדם, לכם, יהיה עצום, שכן אלה הם דברים שאתם נקראים לעשות. אלה דברים שאתם יכולים לעשות, ואתם חייבים לעשות, אם אתם רוצים לקחת על עצמכם חיים גדולים יותר בשירות עולם במצוקה.
זהו חלק ממתנתו של השליח אליכם, שאינם רק צרכני רעיונות, שלא רק ישתמשו בהתגלות כמשאב לצרכיכם, אלא יכירו באחריותכם לעזור לשאת אותה קדימה בעולם בצורתה הטהורה, מבלי לחתן אותה או לצרף אותה אל דברים אחרים. רק אז תתחילו להבין באופן מלא את הצעיף של השליח.