אמונה, עבודה ומטרה נעלה יותר

לאנשים יש הרבה מאוד בלבול בנוגע לאמונה. אמונה עבור אנשים רבים הפכה למעין תחליף לטיפוח היכולות שלהם ולנטילת אחריות גדולה יותר. הם לא רוצים לעשות הרבה, אבל יש להם אמונה שהדברים יסתדרו. יש להם אמונה שההצלחה תהיה שלהם. יש להם אמונה שהם יוכלו להימנע מקושי ואסון.

הם לא באמת מגיבים לסימנים שניתנים להם מהעולם ומהידיעה העמוקה יותר שחיה בתוכם. הם פשוט הולכים להתרווח ויש להם אמונה, כך שהם לא צריכים לדאוג לדברים, כך שהם לא צריכים לעשות מאמץ גדול יותר או להביא לידי ביטוי הבחנה גדולה יותר.

בעוד שהאמונה נחגגת ברוב התרבויות – היא מוערכת, היא נחשבת משמעותית ואמיתית – היא ממש לא מנוצלת בצורה אחראית, והערך האמיתי שלה נאבד.

אנשים עשויים להרגיש שהם עובדים קשה מדי, אבל לעתים קרובות זה אומר שהם עובדים בצורה לא יעילה, והם מאבדים אנרגיה לבעיות שנותרו לא פתורות. או שהם מאבדים אנרגיה וזמן לאנשים שבאמת לא עושים את חלקם. או שהם מאבדים אנרגיה וזמן להרגלים ואובססיות שהם לא בריאים להם ביסודם.

כדי לחיות בהצלחה בעולם דורש הרבה עבודה. אתם צריכים להשלים עם זה. אם תנסו להימנע מכך, אז אתם תהיה תלויים בפרודוקטיביות של אחרים. אתם תוותרו על האחריות שלכם, ואיתה על היכולת שלכם לפתח אומץ, מיומנות, חזון ונחישות.

הניסיון לעבוד כמה שפחות מבטיח לעצמכם כישלון וייאוש עתידיים. ולאורך הדרך, אתם תאבדו את הכבוד העצמי שלכם. אתם תאבדו את הביטחון העצמי שלכם. אתם תאבדו את היכולת שלכם לפתור בעיות בעולם ולהסתגל למצבים משתנים. במהלך הזמן, אתם תהיו לא ישרים עם עצמכם, תסתמכו על תירוצים והצדקות במקום להתמודד עם המציאות של המצב שלכם ואת המציאות של היכולות שלכם.

אמונה מתלווה לעבודה גדולה, אך היא אינה מחליפה עבודה גדולה. על מנת לאמץ מטרה נעלה יותר בחיים, שהידיעה בתוככם, התבונה העמוקה יותר שאלוהים נתן לכם, תגלה לכם עם הזמן – אם אתם רוצים בכך ומוכנים לעבוד למענה – מטרה נעלה יותר זו תדרוש נחישות, אומץ ויכולת לפתור בעיות ולגרום לדברים לקרות באופן העולה בהרבה על מה שהרוב המכריע של צורות ההעסקה הרגילות ידרשו.

עם זאת, אנשים חולמים על מטרה נעלה יותר. או שהם חושבים שהתחביב המענג שלהם הוא מטרה נעלה יותר, או שהם נותנים לעצמם תואר: "אני אמן, אני מוזיקאי, אני מורה". והם קוראים לזה מטרה נעלה יותר. אבל זה לא, אתם מבינים, כי זה לא בא ממקור גדול יותר. והאדם, כמעט בכל המקרים, מעולם לא פיתח את הנחישות, את הכשירות או את היכולת לקחת על עצמו תפקיד גדול יותר בחיים. חלק מהכישלון הזה הוא חוסר הרצון לפעול לפתרון דילמות בחייו של אדם וללמוד כיצד להביא את עבודתכם למיקוד ויעילות גדולים יותר.

ברור שיש אנשים שעובדים קשה מאוד אבל לא מגיעים לשום מקום. לפעמים, במקרה של עוני, זה נסיבתי. הם מתמודדים עם חוסר המזל של הנסיבות שלהם. אבל, למעט במקרים קיצוניים של עוני, גם כאן אנשים מאבדים אנרגיה וחיוניות לדברים שאין להם משמעות בחייהם האישיים. הם מעורבים במערכות יחסים שאינן בריאות עבורם. הם מנסים לדאוג לאנשים שלא ידאגו לעצמם. הם אינם נמצאים בתהליך של בניית כוחם, כישוריהם והגדרתם העצמית. וכך הם תקועים בנסיבות לא בריאות, והם מרגישים חסרי אונים והם מרגישים חסרי תקווה, אבל יש להם אמונה, אתם מבינים. אבל האמונה כאן ממש לא עוזרת להם כי היא לא יכולה להחליף את האחריות שלהם.

יש אנשים עשירים שעובדים קשה מאוד ולא מגיעים לשום מקום כי העבודה שלהם לא ממוקדת כראוי. היא אינה עוסקת בפעילויות הנכונות, וגם הם מאבדים אנרגיה להרגלים שלהם, לתחביבים שלהם, למערכות היחסים ההרסניות שלהם ולסכסוכים הפנימיים שלהם.

חלק ממה שהופך את המטרה הנעלה שלכם לגואלת הוא שזה לא נותן לכם את החופש או את הזמן לעסוק בדברים בעלי ערך מועט. אין לכם זמן; אתם לא יכולים להרשות לעצמכם את זה. אתם לא יכולים להרשות לעצמכם להישבר ולהרגיש רחמים עצמיים או לשכנע את עצמכם שאתם לא טובים. אתם לא יכולים לפשל בעבודה כי זה גדול מדי ותובעני מדי וחשוב מדי, אתם מבינים.

אתם תצטרכו לתת לזה יותר מאמץ, ויותר מאמץ אינטליגנטי, מאשר כל תעסוקה רגילה אחרת.

כמה זה שונה ממה שאנשים רואים כמטרה נעלה יותר, שהיא עבודה שמחה, עבודה נעימה, עבודה מעוררת השראה, עבודה שהיא מספקת, עבודה שהם אוהבים לעשות.

אתם יכולים לאהוב מטרה נעלה יותר, אתם יכולים להיות מלאי סיפוק על ידי מטרה נעלה יותר, אבל זה הולך לקחת את כל מה שיש לכם על מנת לעשות את זה. זה הולך לאחד אתכם בתוך עצמכם מתוך הכרח. זה הולך לדרוש הכל. זה ידרוש מכם יותר ממה שאתם מרגישים שאתם יכולים לתת או אפילו רוצים לתת.

זה מה שגואל אתכם, אתם מבינים. זה מה שהופך את חייכם למכילים וממוקדים ושלמים. זה מה שנותן לכם את הכוח ואת הצורך להשאיר בצד דברים חסרי משמעות, להתנתק ממערכות יחסים שאין להן עתיד ואין להן מטרה, ולהעזר בכל בכל עזרה שלה תזדקקו כדי לפתור את הקשיים הפנימיים שלכם כי יש לכם משימה גדולה יותר עכשיו למלא.

יש חלומות על מטרה נעלה יותר, ואז יש את הדרישות של חיים עם מטרה נעלה יותר. מטרה נעלה יותר תדרוש לקיחת סיכונים, חוסר ודאות, אכזבות, אנשים אחרים נכשלים. זו לא משימה קלה, אתם מבינים, לא משימה עבור חסרי החלטה או חלשי הלב או אלה שהם אובססיביים בקשר לעצמם, מאבדים את כל כוח החיים שלהם על דברים שהם לא יכולים או לא רוצים לפתור.

המטרה שלכם תעצב אתכם, היא תחזק אתכם, היא תהפוך אתכם לחכמים ורחומים. כי תראו כמה זה דורש באמת להיות אדם אמיתי בעולם ולמלא את הייעוד והתכלית שלכם כאן. זה אפילו לא כמות העבודה; זוהי איכות העבודה; זוהי הכוונה שבעבודה; זוהי שלמות הלב של העבודה; זוהי החוכמה שביישום שלה.

כל הדברים האלה חייבים להיות שם, אתם מבינים. לא מדובר על כך שתוותרו על החיים שלכם ופשוט תהיו מודרכים כאילו הייתם הנגרר ואלוהים היה המשאית שמושכת אתכם. אי אפשר למשוך אתכם כמו ילדים קטנים, כי אלוהים דורש מכם להיות מוכשרים ויעילים וחזקים ונחושים בעולם הזה כדי לבצע את המשימות שאתם צריכים לבצע. אין לזה קשר עם כניעה ולהיות וותרנים, כשאתם פשוט מחכים עד שאלוהים ירצה שתעשו משהו. זה מגוחך. זה סוג של רווחת סעד רוחנית.

אנשים רוצים להזדקק לרווחה כדי שהם לא יצטרכו לדאוג לעבודה שלהם, לכסף שלהם, לבריאות שלהם או למערכות היחסים שלהם. הם רק הולכים להיות מודרכים עכשיו. אבל זה לא יהיה אלוהים שינחה אותם. זה יהיה כוחות אחרים ביקום. זו תהיה העצלנות שלהם שתנחה אותם. זה יהיה הפחד שלהם שינחה אותם. תחושת חוסר ההתאמה שלהם היא שתנחה אותם. רגשות האשם שלהם הם שינחו אותם. הטינה שלהם לאחרים והפחד שלהם מכישלון הם שינחו אותם.

מטרה נעלה יותר היא גואלת כי אתם לא יכולים להרשות לעצמכם להיכשל. אין אפשרות לכישלון. וזה מה שנותן לכם את הכוח להבין שאין לכם ברירה. אתם לא יכולים להפיל את הכדור וללכת הביתה. אתם לא יכולים לוותר וללכת לשבת על החוף איפשהו ולהיות מאושרים עם עצמכם. נטלתם על עצמכם מציאות ואחריות שאינכם יכולים להתכחש להם, אינכם יכולים לוותר עליהם בעבור אהבה או כסף, יופי, עושר או הנאה.

יש אנשים שיסתכלו על זה ויחשבו, "אה, זה פשוט יותר מדי. לא נהיה חופשיים. נהיה צריכים לוותר על החופש שלנו". אבל מה שהם באמת מוותרים עליו הוא חוסר ההחלטיות שלהם, והסכסוכים הפנימיים שלהם, והכאב שלהם, והסבל שלהם, וחוסר ההתאמה שלהם, וההזיות העצמיות שלהם, והאובססיות העצמיות שלהם. על זה הם מוותרים כאן.

המטרה הנעלה יותר שלכם תיצור את מי שאתם ותכריח אתכם להיות אדם אחד עם מטרה אחת ועם כיוון עמוק יותר בתוך עצמכם. אם המטרה שלכם נכונה ומונחית על ידי הידיעה, היא תהפוך אתכם לאדם הרבה יותר חזק ממה שאתם היום. זה ישרוף את מה שטמא בתוככם. זה ייתן לכם רף גבוה מאוד. זה ידרוש מכם דברים גדולים. זה ידרוש עקביות, נחישות ואומץ.

בלי הדברים האלה, אמונה היא תירוץ. זה תחליף. זו הצדקה. זה הופך להיות הונאה עצמית. כאן אנשים אומרים, "טוב, אני לא אדאג בקשר לזה. דברים תמיד מסתדרים". אכן, דברים מסתדרים, ותוך כדי כך מייצרים טרגדיה גדולה ואכזבה גדולה לאנשים. אם אתם לא מכוונים את החיים שלכם, מישהו אחר יכוון אותם. אם אתם מוסרים את חייכם לנסיבות, הנסיבות יקבעו את התוצאה. וזה לעתים רחוקות יוצא מה שאנשים מעדיפים.

האמת היא שאלוהים ידרוש הרבה מכם. אתם רוצים שאלוהים ידבר אליכם? אתם רוצים שאלוהים יכוון אתכם? אתם רוצים שאלוהים יהיה חלק מחייכם? אלוהים ידרוש הרבה מכם. הו, כל כך הרבה, זה ייקח אתכם לגבולות שלכם.

בני האדם באים אל אלוהים עם עצלותם, בטלנותם, הבלבול שלהם, האובססיות שלהם, מטרותיהם, שאיפותיהם, העדפותיהם, טינותיהם, עוינותם – הכל.

אם כן, עבודתה של הקדושה היא לפרק את הדברים האלה. ואחת הדרכים הטובות ביותר לעשות זאת היא לתת לאדם משהו באמת מאתגר לעשות שהוא שונה לחלוטין מהמטרות והשאיפות שלו ומהתוכניות שלו להגשים את עצמו ולרכוש עושר, הנאה ואושר.

לא, אלוהים ייתן להם משהו אחר לעשות שונה מאוד, הרבה יותר קשה, אבל מאחד ומשלים ומעצים. לכו לארץ הזאת ותאכילו את הכפר הזה. לכו תבינו איך לעשות את זה. לכו ותעזרו לאנשים האלה. תמכו בארגון הזה. תימכו בצורך הזה בתוך החברה. שימרו על היער הזה. התבטאו נגד אי-הצדק הזה ועבדו בחריצות למען כך.

אין הגשמה רוחנית מלבד הדברים האלה. אין מנוס מגלגל החיים והמוות. נשלחתם לעולם כדי להשיג משהו. בשביל מה הבריחה הזו? זה כמו לברוח מהבית. זה כמו לנשור מבית הספר. זה כמו לנטוש את נשותיכם וילדיכם. תפקידכם והתמקדותכם ברוחניות הוא לא על מנת לחזור לאלוהים. אתם תחזרו לאלוהים, בבוא העת. אתם אפילו לא רוצים לחזור לאלוהים, עד כדי כך אתם מחויבים להיות בעולם.

מה שחשוב זה לעשות את מה שנשלחתם לכאן לעשות, את מה שאתם יודעים בליבכם שאתם כאן כדי לעשות, שהוא בדרך כלל שונה מאוד מהמטרות שלכם, מהשאיפות שלכם, מהרצונות שלכם, מהפנטזיות שלכם ודברים מאין אלו. זה ההבדל בין מציאות לאשליה, בין רוחניות כתירוץ והצדקה לבין רוחניות ככוח מעורר השראה ומעצים בחייכם.

תוכלו לראות את הביטויים לאשליות אצל אנשים לגבי רוחניות כשהם שמים את הדגש על הארה. הם הולכים לעשות מדיטציה במשך שלושים שנה ולהיות מוארים. תהיה לזה משמעות רק אם הם יבלו את רוב זמנם בהאכלת אנשים ובטיפול באנשים. הארה צריכה להיות מתורגמת לשירות אם היא רוצה להיות אמיתית ומשמעותית. אתם צריכים לשרת אנשים אמיתיים, מצבים אמיתיים, יצורים חיים אמיתיים. אתם לא יכולים לשרת רעיונות ואמונות ומושגים.

נשלחתם לעולם כדי לעשות משהו ספציפי. הידיעה בתוככם יודעת מה זה ומנסה להדריך אתכם ולהעביר אתכם למצב שבו תוכלו לזהות זאת ולפגוש את אותם אנשים שיהיו חלק מהשירות וההישג הגדול יותר שלכם כאן. לאורך הדרך, הידיעה בונה את כוחכם, בונה את ההבחנה שלכם ובונה את האומץ שלכם.

אבל היא מתמודדת עם מכשולים גדולים לאורך כל הדרך, כמובן. כי אתם חיים בתרבויות שמונעות על ידי חמדנות ופחד, על ידי כעס ועוינות, על ידי קונפליקטים ופלגנות. אם אתם חיים במדינה עשירה, אתם כל הזמן מוסחים על ידי הנאה, כוח, יופי ועושר. אז יש מכשולים אדירים. ובנוסף יש את ההעדפות שלכם, את חוסר הסלחנות שלכם על העבר שלכם ואת ההחלטות שקיבלתם בילדות שאותם אתם באופן לא מודע עדיין חיים.

אז רוב העבודה הרוחנית היא פירוק הכליאה שלכם, המוגבלויות שלכם, האשליות שלכם, האובססיות שלכם וההזיות שלכם כדי לעזור לכם להתנתק מהחולשות שלכם ולאחד אתכם עם הכוח שלכם. צריך אמונה כדי לעשות את זה כי אתם לא באמת יודעים לאן זה לוקח אתכם. אתם לא באמת יודעים את התוצאה. אלוהים לא תולה איזה פרס איפהשהו בהמשך בשבילכם.

אתם עושים את זה כי אתם יודעים שאתם חייבים לעשות את זה. כי בלבכם אתם יודעים שאתם חייבים לצאת למסע הזה. אתם לא עושים את זה כדי לספק את המטרות של השכל, או את רעיונות ההארה שלכם או [כי] אתם הולכים להיות קדושים, או שאתם הולכים להיות איזה אל, או כל טיפשות מהסוג זה.

אתם יוצאים למסע כי אתם חייבים. וזה מה שמחזיר אתכם לאלוהים כי כאן אתם הולכים בעקבות מה שאלוהים הטמין בתוככם כדי ללכת אחריו. אתם לא יודעים לאן זה לוקח אתכם. זה מרחיק אתכם מהעבר שלכם. זה מפרק את מה שכולא אתכם. זה בונה את כוחכם, את ביטחונכם ואת יכולתכם להבחין בכוחה ובנוכחותה של הידיעה בתוככם.

אתם יוצאים למסע הזה בלי אידיאולוגיה גדולה, בלי הבנה קוסמולוגית מורכבת. לכן כל אחד יכול לקחת את המסע הגדול הזה למטרה נעלה יותר. חקלאי חסר כל או אדם מן היישוב עשויים להצליח יותר ממישהו באוניברסיטה, שכן ייתכן שיהיה להם פחות מה לנתץ. ייתכן שיהיה להם פחות מה להרחיק הצידה. יכול להיות שיש להם פחות מה שמעכב אותם.

אתם לוקחים את המסע הזה כי אתם יודעים שאתם חייבים לקחת את המסע הזה. זה המקום שבו האמונה היא אמיתית. זה לא שיש לכם אמונה שהכל יסתדר ושהדברים יהיו בסדר. זו טיפשות. בלי עבודה נעלה יותר, יש אסונות, יש סבל, יש פורענות. דברים לא מסתדרים סתם. אולי אדם אחד או שניים נהנים מהתוצאה, בעוד שאחרים סובלים בגלל זה.

אם אתם רוצים להשפיע על העולם, תצטרכו לעבוד קשה מאוד בשביל זה. אם אתם רוצים לחולל שינוי בהיותכם כאן, אם אתם רוצים שהחיים שלכם באמת ייצרו משהו בעל ערך, בעל ערך מתמשך, וישפיעו על חייהם של אחרים בדרכים משמעותיות, תצטרכו באמת לעבוד בשביל זה.

יהיו לכם מכשולים בתוככם של עצמכם. יהיו לכם מכשולים סביבכם. אתם לא יכולים להרשות לעצמכם להיכנע לרגשות הפתטיים שלכם או לביקורת של אחרים. אתם צריכים להיות חזקים יותר מאותם דברים שמניאים אתכם בתוך עצמכם ומאותם אנשים שעלולים להניא אתכם מבחוץ.

ברגע זה אולי אין לכם את הכוח הזה, אבל אתם הולכים לפתח את זה, ולכן המסע הוא ארוך. ואתם לא מקבלים את הפרס מיד כי האמת היא, שאתם לא מוכנים. אין לכם את החזון; אין לכם את המיומנות; אין לכם את הכוח. אז בונים את הכישורים, את החזון, את הכוח, את היכולת, את הסובלנות, את הסלחנות, את החוכמה ואת ההבחנה – זה באמת מה שבו המסע עוסק.

אתם לא רק מקבלים משהו חשוב לעשות בחיים. גם אם הייתם יכולים לחזות מה זה יכול היה להיות עבורכם, יש פער גדול בין המקום שבו אתם נמצאים עכשיו לבין המקום שבו הייתם צריכים להיות כדי באמת לעשות את העבודה הזו ביעילות. אתם לא יכולים להיות אדם שרק מונחה על ידי הקונצנזוס של החברים שלכם, שמונעים על ידי מוסכמות חברתיות, שמונעים על ידי אישורם של אחרים, שנשלטים על ידי אנשים אחרים ודעותיהם. אתם לא יכולים להיות אדם שהוא עבד לחברה ולערכיה הרדודים.

אתם עומדים בתחתית, אבל אתם צריכים להגיע לראש ההר. אתם לא חולמים את עצמכם לשם. אין שטיח קסמים שייקח אתכם למעלה. אין מעלית. אין מסוק. אתם צריכים לעשות את המסע הזה. זה האמונה שאתם צריכים לעשות את המסע הזה. זה האמונה שיש לכם במה שמניע אתכם לצאת למסע הזה. זו האמונה. לא האמונה שהכל יסתדר, שכולם יטופלו, שהכל יהיה בסדר. זו לא אמונה. זו אשליה.

האנושות חיה בתקופה של סכנה גדולה. נחשולים גדולים של תמורה באים לעולם. הזמנים יהפכו קשים יותר לכולם. אתם עומדים בפני עולם של משאבים הולכים ופוחתים. אתם עומדים בפני עולם של הידרדרות סביבתית, מזג אוויר אלים וחוסר יציבות כלכלית ופוליטית גוברת. האם אתם חושבים שכל זה יסתדר מצוין ללא מאמץ אנושי עצום למתן את הבעיות הללו ולקבוע מסלול אחר לאנושות ולעתידה? האם אתם חושבים שזה פשוט יטופל על ידי מנהיגי ממשלה או על ידי מדענים חכמים או על ידי כמה אנשים קדושים?

אי אפשר לקחת שום דבר כמובן מאליו. אין שום הבטחה להצלחה עבורכם או עבור האנושות כולה. עליכם להיות בעלי האומץ להתמודד עם האיומים הגדולים על הציוויליזציה האנושית, נחשולי התמורה הגדולים שמגיעים מעבר לאופק. אלה יניעו אתכם כראוי אם יש לכם את האומץ להתמודד איתם ואם אתם לא תכנעו לפחד שלכם או לתחושת חוסר האונים שלכם.

אתם לא יכולים להחליף את המודעות הזו באמונה. האם אתם חושבים שאלוהים יתערב בדקה התשעים ויתקן את כל השגיאות של האנושות? ההיסטוריה הראתה לכם שאלוהים לא עושה את זה. זו הזירה שלכם. אלוהים נתן לכם את הידיעה כדי להדריך אתכם, להגן עליכם ולהכין אתכם לחיים גדולים יותר. כבר יש לכם את המתנה. אל תשבו בחיבוק ידיים ותקוו לניסים.

אתם רואים את ההבדל כאן? יש אנשים שרוצים שאלוהים יעשה הכל. הם רק רוצים להיות בשרותי הרווחה של אלוהים. "כן, אלוהים יטפל בבעיה הזאת בשבילי. אלוהים יפתור את הקושי הזה. אלוהים יציל אותי מכישלון וקיפוח". ואם במקרה הם מצליחים במצב קשה, הם חושבים שאלוהים חולל עבורם נס. אבל הם לא ממש יכולים להסביר את העובדה שחייהם של הרבה אנשים אחרים נהרסו. הם עשויים לומר, "אה, הם לא האמינו מספיק. לא הייתה להם מספיק אמונה". זו אשליה כזאת, אתם מבינים, אשליה שמאשרת את עצמה.

אלוהים לא הולך לתקן את העולם. אלוהים שלח אתכם לכאן כדי לתקן את העולם, אתכם ואת כולם. תשכחו מיום הדין. תשכחו מסוף כל הזמנים. זה לא הולך לקרות, אתם מבינים. הכל מורכב מאנשים שמעולם לא באמת לקחו על עצמם את האחריות לעסוק במטרה שלהם הגדולה יותר להיות כאן.

אלוהים רוצה לראות אתכם משקיעים מאמץ – מפתחים את החוכמה, מפתחים את החמלה, מפתחים את הסליחה, מפתחים את הסבלנות, מפתחים את היכולת העמוקה יותר להכיר אנשים ולשרת אנשים.

אתם תצטרכו לעבור מקצת גיהינום כדי להגיע לשם. זה לא הולך להיות קל. אתם תצטרכו לטפס על ההר הזה. אם לא תעשו זאת, אלוהים לא יבוא וירים אתכם. אתם צריכים לעשות את המסע. אתם צריכים לפתח את הרצון ואת הידיעה ואת המודעות שאתם תצטרכו כדי לעשות את המסע הזה, ולפתח את האמונה שאתם צריכים לעשות את המסע הזה.

לאנשים יש אמונה בהרבה דברים. יש להם אמונה בממשלות. יש להם אמונה בכלכלות. יש להם אמונה בתעשייה. יש להם אמונה במסחר. יש להם אמונה ברפואה. אך בזמנים הקשים שלפנינו, אמונה זו תתערער. ממשלות ייראו חסרות יכולת ומושחתות. הרפואה לא תהיה זמינה לכולם. מסחר יוכיח שאינו מסוגל או אינו מוכן לשרת את הצרכים האמיתיים של אנשים. כלכלות ייכשלו ויתעוותו, כפי שהן עושות ממש ברגע זה.

אז איפה תניחו את אמונתכם? זה יהיה משבר אמיתי לאנשים, אתם מבינים, כי העולם זז מתחת לרגליהם. זה יהיה משבר אמיתי. זה משבר אמונה. זה משבר אמון. זו התפכחות, אכזבה עצומה, זעם, סדרה של כישלונות.

ביסודו של דבר, עליכם להאמין בידיעה שנמצאת בתוככם ובתוך אחרים. אך עליכם לטפח את היכולת לזהות את הידיעה ולעקוב אחר הידיעה ואת הכוח לבצע את מה שהידיעה נותנת לכם לעשות. עליכם לעסוק בהערכה מחודשת עמוקה יותר של חייכם – היכן אתם נמצאים, עם מי אתם נמצאים, מה אתם עושים, לֶמָה אתם מחויבים, המחויבויות שלכם, מערכות היחסים שלכם, הפעילויות שלכם, הכל. לראות מה נכון ומה מיותר. לראות איפה אתם מאבדים אנרגיה בחיים שלכם. לראות לֶמָה אתם נותנים מעצמכם שאין לו שום הבטחה, זה לא הולך לשום מקום. מה מעכב אתכם? מה מביס אתכם במחשבות וברגשות שלכם? מי מביס אתכם שם בחוץ?

כל הדברים האלה, אתם מבינים, הם כולם חלק מההכנה למטרה הנעלה יותר שלכם. הם כולם חלק מזיקוק המודעות שלכם. הם כולם חלק מהעיסוק בתבונה העמוקה יותר שאלוהים הציב בתוככם – כדי להדריך אתכם, להגן עליכם ולהכין אתכם.

אבל אתם חייבים להיות בעלי ראש מאוד צלול כדי לעשות את זה. אתם חייבים להיות מוכנים לעבוד קשה יותר ממה שאי פעם עבדתם, עם נחישות רבה יותר ועם משמעת עצמית גדולה יותר. אתם לא יכולים להשתטות כאן. תזדקקו לאנשים אחרים בחייכם שהם עוצמתיים, שהם מחויבים, שהם נחושים, שהם חזקים. אתם לא יכולים להסתובב עם קבוצה של אנשים שלא עושים כלום, לא הולכים לשום מקום, כי אתם תאבדו בגללם את כל האנרגיה שלכם. גם אם הם מתוקים ונעימים, הם גוזלים מכם את החיים.

אז השאלה היא: "מהי אמונה?" אמונה היא הנכונות והיכולת לעקוב אחר מה שאלוהים הציב בתוככם כדי להדריך אתכם. זה לא קשור לדת. אתם יכולים להיות אדם שאין לו מסורת אמונה כלשהי ולצעוד בנתיב הגאולה. אתם יכולים להיות אדם מכל מסורת אמונה ולצעוד בנתיב הגאולה. אתם יכולים להיות אדם שאפילו לא חושב שיש אלוהים ולצעוד בנתיב הגאולה. זה לא קשור לאמונה או לאידיאולוגיה. האמונה חלשה מדי. היא נתונה ליותר מדי טעויות. היא מתומרנת בקלות רבה מדי על ידי ממשלות ומוסדות, ומנהיגים חכמים וערמומיים. היא כפופה מדי לפחדים ולהעדפות שלכם מכדי להיות הבסיס האמיתי.

אתם צריכים בסיס גדול וחזק יותר מזה. ואלוהים נתן לכם את הכוח הזה ואת היסוד הזה. המשימה שלכם כעת היא לגלות אותה, ליטול את המדרגות לידיעה, להתחיל להבחין בראיות לידיעה בחייכם, ולהבחין ולהפריד את הידיעה מהכפייתיות שלכם, מהאמונות שלכם ומהאשליות שלכם. זה לא קל. תצטרכו לעבוד קשה מאוד. אתם לא יכולים לשבת ושיום בהיר אחד הכל יתבהר.

אלוהים כבר נתן לכם את התשובה. אלוהים כבר נתן לכם מטרה. אלוהים כבר נתן לכם חיים, הזדמנות להיות בעולם. האם אתם משתמשים בהם או שאתם מבזבז אותם? איפה אתם מאבדים אנרגיה? איפה אתם מאבדים פוקוס? תסתכלו על הרכוש שלכם, על מערכות היחסים שלכם, על הפעילויות שלכם ועל מה שאתם אומרים לעצמכם. אתם צריכים תוכנית אחרת, מדריך אחר, מסלול אחר.

התודעה שלכם לא יודעת מהי הידיעה מכיוון שהידיעה קיימת מעבר לתחום ולהישג ידו של השכל. אבל התודעה שלכם צריכה לתמוך במסע הגדול הזה. אתם צריכים לחשוב מתוך הרמוניה עם המסע. אתם צריכים להאמין שהמסע הוא אמיתי ושאתם חייבים לעקוב אחריו וליטול אותו.

זוהי אמונה המתבססת על הדברים הנכונים. היא לא תירוץ. היא לא פיצוי. היא לא הצדקה. היא לא תחליף לאחריות. היא מה שתומך באחריות. היא לא פוטרת אתכם מהעבודה הגדולה שצריכה להעשות. היא נותנת לכם ביטחון שהעבודה הגדולה חייבת להיעשות.

אינכם יכולים לשבת בחיבוק ידיים ולקוות שאלוהים ידאג לדברים בחייכם. כי העולם יהפוך לחשוך וקשה יותר. נחשולי התמורה הגדולים מגיעים. אתם לא יכולים לברוח מהם. אם אתם תכחישו אותם או תמנעו מהם, אתם רק מחלישים את עמדתכם, מה שהופך אתכם לפחות מסוגלים להתכונן ופחות מסוגלים לנווט בזמנים הלא בטוחים והקשים שלפניכם.

אינכם יכולים לשבת ולחכות שמישהו יתקן עבורכם דברים – להפוך את העולם למקום טוב יותר, להפחית את הסכנה החמורה שהאנושות ניצבת בפניה כעת. אל תחשבו שאמונה לבדה תרים אתכם מעל הקשיים הגדולים האלה. שכן האמונה יכולה להתנפץ ולהיהרס לנוכח אכזבה קשה. אתם תצטרכו משהו חזק יותר מאמונה עכשיו כדי להדריך אתכם, להיות הרפסודה שלכם, להיות מקור הכוח שלכם, להיות המדריך שלכם והמייעץ שלכם.

אלוהים מציל את הפרודים באמצעות הידיעה. אבל הידיעה היא מנהל עבודה. היא מחויבת. היא נחושה. היא לא כמו המודעות האישית שלכם, שמתפזרת בכל מקום. היא לא מסוכסכת עם עצמה. היא לא מפחדת. היא לא הושחתה על ידי העולם. היא לא נפגעה מהעולם. היא לא מבקשת אישור מאחרים. היא לא מתרשמת מעושר, יופי וכוח. לכן זהו ההיבט החזק והאמין ביותר של עצמכם – המתנה הגדולה ביותר שאלוהים נתן לכם ולאנושות. זה הכוח הכי גדול שלכם.

בכך עליכם לשים את אמונתכם, ועליכם לשים את מבטחכם בעצמכם כדי לעקוב אחר הידיעה, לבצע את ההערכה המחודשת העמוקה של חייכם, להתכונן למטרה נעלה יותר שלכם בעולם, לעקוב אחר המדרגות בזה אחר זה מבלי לדרוש לשלוט בתהליך או לקבל ודאות לגבי התוצאה. בדרך זו, אתם אכן מוסרים את דעתכם לכוח גדול יותר. אבל אתם לא מוותרים על האחריות שלכם. ואתם לא נמנעים מהדרישות שיתגלו לפניכם כשאתם ממשיכים.

זה יבהיר את דעתכם. אבל אתם עלולים להיות מבולבלים בהתחלה כי זה ידרוש שמחשבות רבות ושונות ישתנו. זה ידרוש גישה שונה והערכה מחודשת של איפה הייתם ומה עשיתם – הערכה כנה של חייכם.

כי בלבכם אתם יודעים איפה אתם מצליחים ואיפה אתה נכשלים. תתחילו עם זה. אל תדרשו מסקנות. אל תדרשו תשובות. אל תדרשו פתרונות. כל זה מייצג את החרדה של התודעה שלכם ואת חוסר הביטחון שלכם. במקום זאת, התחייבו לנתיב שאלוהים הציב בתוככם ולפניכם.

אל תגנו אחרים, אלא השתמשו באנרגיה זו כדי להתחייב ללמוד מהטעויות שלהם, אשר תמיד יבשרו לכם את החשיבות של הידיעה ואשר תחזק את המחויבות שלכם. כאן אפילו הכישלונות, הטרגדיות והטעויות הגדולות של אנשים יעודדו אתכם אל עבר הידיעה. שכן בעולם, יש רק ידיעה והצורך בידיעה. זה כל מה שתמצאו בעולם.

כאן הדרך פשוטה, אבל לא בהכרח מובנת. השכל שלכם לא יכול להבין את זה. השכל שלכם יכול רק לתמוך בזה ולצאת למסע הזה. כאן מה שמעכב אתכם יתפרק ככל שתתקדמו, ותגלו היכן טמון כוחכם האמיתי וכיצד אלוהים באמת עובד בחייכם. אתם תמצאו את הכוח שלכם, את הביטחון שלכם, את הנחישות שלכם ואת האומץ הגדול יותר שיש לכם באופן טבעי.

האמינו בידיעה שנמצאת בעצמכם ובאחרים. אך דעו שאתם חייבים למצוא את הידיעה הזו, עליכם להבחין בה, עליכם לעקוב אחריה ועליכם לחיות אותה. עליכם לראות זאת אצל אחרים, ועליכם לסלוח להם על כישלונותיהם, כפי שאלוהים סולח להם על כישלונותיהם.

אל תגנו את העולם, שכן זהו מקום שבו הידיעה לא התגלתה. זה מקום שבו אנשים עדיין לא נגאלים. איך אפשר לצפות מהם להיות מוצלחים, שלווים, אוהבים וסלחניים? זה מקום של טעויות. זה גם מקום של תיקון. זה מקום שבו אנשים יכולים לבחור שוב. וההבטחה שלהם כאן מובטחת משום שאלוהים הציב בתוכם את הידיעה.

השאלה היחידה היא: כמה זמן זה ייקח? עד כמה גדול הצורך? הידיעה קיימת. הצורך בידיעה נמצא בכל מקום. היא בתוככם; היא באחרים; היא בכל מקום. הרגישו זאת וזה ייקח אתכם לתשובה שאלוהים הציב בתוככם. והתשובה לא תהיה רעיון או אמונה אלא מסלול שאתם חייבים ללכת בו. הידיעה תהיה מחויבת לעזור לכם ללכת בדרך זו. ויחד איתה, תוכלו למצוא את הכוח לעשות זאת.